גלו מה מקור הביטוי "עובר כחוט השני" ואם הוא ביטוי מקורי עברי.
מנחם: באולפן מנחם פרי ונורית אלרואי. לפני זמן מה דיברנו על חוט אריאדנה, ביטוי שייבאנו אל העברית מהמיתולוגיה היוונית. אבל 'עובר כחוט השני' הוא ביטוי עברי מקורי, לא?
נורית: כן ולא.
הצירוף 'חוט השני' מוכר מסיפור המרגלים ורחב: רחב הסתירה את המרגלים בביתה ואחר כך עזרה להם לברוח. כדי שתוכל להינצל בזמן כיבוש יריחו היא שלשלה מחלונה חוט שני, חוט אדום, סימן בולט לבית שבו אסור לפגוע: "וַתִּקְשֹׁר אֶת תִּקְוַת הַשָּׁנִי בַּחַלּוֹן" כתוב בספר יהושע. תקווה – מן המילה קו – רצועה, חבל. ובשיר השירים מדמה האוהב את שפתיה של אהובתו לחוט השני: כּ"ְחוּט הַשָּׁנִי שִׂפְתֹתַיִךְ" הוא אומר. לא ברור איזו צורה של שפתיים נחשבה יפה בזמנים ההם אבל נראה שגם אז שפתיים אדומות היו אופנתיות. המילה שני לגוון מסוים של הצבע האדום מקורה בשמה של תולעת השני, שממנה נהגו להפיק את הצבע הזה.
אבל הביטוי 'עובר כחוט השני' במשמע של מוטיב, קו יסודי, אינו נסמך על המקורות האלה.
באמצע המאה השבע עשרה חוקק בבריטניה חוק שלפיו צריך לשזור בחבלים של ספינות הצי המלכותי חוט אדום. המשורר והסופר הגרמני הנודע יוהן וולפגנג פון גֶתה השתמש בצירוף 'חוט אדום' והמשיל את החוט שבחַבלי האניות הבריטיות לקו העובר לאורכו של היומן שכתבה גיבורה באחת ביצירותיו. ה'חוט האדום' נעשה לניב בגרמנית ואף ברוסית ומשם חדר גם אל העברית. אבל בעברית, בהשפעת סיפורי התנ"ך, הוא נקרא – חוט השני .
מנחם: תודה רבה, נורית אלרואי.
כתיבת תגובה