הטפיל, המטפל והנטפל – שורש טפ"ל והמילים הנגזרות ממנו.
במקום אחר דיברנו על פונדק ועל פונדקאים וכתבנו כי יַתוש האנופלס המפורסם הוא פונדקאי של טפילי המלריה. טפיל – משורש המילה לטפל. השורש עניינו 'מצטרף', 'נוסף', 'נלווה', בדרך כלל החלק שאינו העיקרי.
למשל, על השמות יעקב וישראל, שמותיו של יעקב אבינו, התלמוד אומר: "ישראל עיקר ויעקב טפל לו". טפל – שחשיבותו פחותה. נטפל – הצטרף, לאו דווקא לשלילה, אבל גם לשלילה – נספח ולא הרפה – בתלמוד ובלשון ימינו.
טָפַל – 'הדביק', 'מרח', ומכאן בתהילים – "טפלו עלי שקר" – הדביקו לי שקר, העלילו עליי עלילת שווא, והיום טופלים גם אשמה. טופלים – מספחים, מדביקים.
מכאן נולד גם הטיפול. מי שמטפל באדם או בדבר מלווה אותו – נצמד אליו כדי לעזור לו. הטיפול הזה קיים בעברית מימי התלמוד – אדם מטפל בשדה כדי להיטיב את גידוליה ומטפל בחברו כדי לסייע לו.
ובימינו חידשו את השם טפיל – פרזיט, בהשפעת המילה הערבית טוּפַיְילִי. טפיל – מפני שהוא נדבק לגוף ונטפל אליו. וכך יש בעברית בשורש אחד שתי משמעויות כמעט הפוכות: המתלווה לגוף ומזיק לו – טפיל; המתלווה כדי לעזור – מטפל.
כתיבת תגובה