על מילים ממשפחת ג-ז-ר: גזֵרה, גזר דין, מגזר, גיזרון ועוד.
@yiramne גזֵירה שאין הציבור יכול לעמוד בה! (פרשת אחרי מות) #לשון #מגזר #פרשתהשבוע #גזרדין #אטימולוגיה עוד בעניין: אות אחת עושה את ההבדל! על ג-ז @ירעם נתניהו גרזן, לגזור – יש קשר? @ירעם נתניהו
תמלול:
אם לא תגידו לי מאיזה מגזר אתם אני חותך אתכם!
כתוב בפרשת אחרי מות: וְנָשָׂא הַשָּׂעִיר… אֶת כָּל עֲוֹנֹתָם אֶל אֶרֶץ גְּזֵרָה וְשִׁלַּח אֶת הַשָּׂעִיר בַּמִּדְבָּר.
גְּזֵרָה מהשורש ג-ז-ר שעניינו כריתה וחיתוך. כמו: לְגֹזֵר יַם סוּף לִגְזָרִים – חותך את הים לחלקים (כן, פחות התמונה הזו), וגם במובן המושאל לציון חיתוך הדין: כְּשֹׁךְ חֲמַת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ זָכַר אֶת וַשְׁתִּי… וְאֵת אֲשֶׁר נִגְזַר עָלֶיהָ.
ומכאן אֶרֶץ גְּזֵרָה – מקום כרות ומנותק מן היישוב, כלומר מקום שומם, צחיח ומבודד, הרחוק מיישוב בני אדם.
כאמור גְּזֵרָה משמעה גם חיתוך הדין, חוק או פקודה "שליליים", הבאים לאסור ולהגביל, וזו המשמעות הרווחת בלשון חז"ל, למשל: "אין גוזרין גזרה על הציבור – אלא אם כן רוב ציבור יכולין לעמוד בה", וכן: גזֵרת הכתוב.
במקביל לשימוש המושאל גזַר דין מוצאים בלשון חז"ל גם חיתוך דין וכן פְּסַק דין, שכן שלושת השורשים ג-ז-ר, ח-ת-כ, פ-ס-ק עניינם חיתוך.
בעברית ימינו יש בין בידול בין המונחים: פסק דין – ההחלטה לזַכות או להרשיע, גזר דין – קביעת העונש, וכמו כן בעברית ימינו חידשנו מהשורש ג-ז-ר עוד מילים כמו: מִגזר (כמו: המגזר החרדי), גִּזָּרוֹן – אטימולוגיה, חקר מקורן של מילים, מה שאני עושה די רבות בסרטונים שלי, וזה נושא שאישית אני גזור עליו.
כן, זה סלנג ישן. אני יודע.
עוד בעניין:
כתיבת תגובה