על התקן של הגיית חדר אוכל בעבר והיום, ומה הסיבה לשינוי, וכן על ההגייה בסמיכות של המילים: הבל, זרע, נטע, שבע, תשע.

@yiramne

על מילים משתנות #לשון #חדראוכל #זרע #סמיכות #ניקוד

♬ צליל מקורי – ירעם נתניהו

תמלול:

חדר אוכל – איך אומרים את זה?

בעבר התקן היה חֲדַר אוכל, אבל האקדמיה ללשון שינתה את ההחלטה וקבעה שאפשר גם חֲדַר אוכל וגם חֶדֶר אוכל, וכן: חֲדַר כושר וגם חֶדֶר כושר וכדומה.

מה הסיבה לשינוי?

בתנ"ך המילה חֶדֶר בסמיכות באה בדר"כ בצורה חֲדַר (בַּחֲדַר מִשְׁכָּבוֹ), אבל רק פעם אחת בצורה חֶדֶר: עַד שֶׁהֲבֵיאתִיו אֶל בֵּית אִמִּי וְאֶל חֶדֶר הוֹרָתִי, והאקדמיה ללשון קיבלה את הצורה היחידה הזו, שגם הייתה רווחת בציבור.

כדאי לציין שמילים במשקל חֶדֶר (קֶטֶל), כמו יֶלֶד, מֶלֶך אינן משתנות כשהן בסמיכות: יֶלֶד נשאר יֶלֶד גם בסמיכות (יֶלֶד הפלא) וכן מֶלֶך (מֶלֶך המלכים).

אבל יש מעט מילים במשקל הזה שבתנ"ך משתנות, כמו:

  • הֶבֶל, ובסמיכות הֲבֵל– (הֲבֵל הֲבָלִים) והאקדמיה הכשירה גם את הֶבֶל
  • נֶטַַע, ובסמיכות: נְטַע– (נְטַע שַׁעֲשׁוּעָיו) והאקדמיה ללשון הכשירה גם את נֶטע
  • זֶרֶע, זְרַע– (כִּזְרַע גַּד לצד כְּזֶרַע גַּד – בלי שינוי)
  • שֶבע, ובסמיכות: שְבעמאות
  • תֶשע, ובסמיכות: תְשע-מאות.