על כבד האיבר בגוף ועל כבד ההפך של קל – ועל ההבדל ביניהם בהגייה בסמיכות.
משהצטרפה ישראל לרשימת המדינות שפיטום האווזים נאסר בהן, הוסר כבדם של האווזים מן הצלחת והועבר אל הלשון: כבד של אווז הוא כָּבֵד אווז, כְּבַד אווז או כְּבֵד אווז, נשאלנו.
ראשית – דרכה של צורת סמיכות, בתנאים מסוימים, להתקצר: שָווה אנחנו אומרים, אבל: שְווה-ערך, נָווה, אבל: נְווה-מדבר. מי שבוחר אפוא בצורת הסמיכות יאמר: כְּבֵד אווז. עצם הקיצור הוא כאמור כלל. את דרך הקיצור – כְּבֵד – קבעה האקדמיה ללשון העברית. ולמה היה צורך בקביעה כלשהי בעניין זה? מפני שיש כבד שהוא שם, איבר בגוף, ויש כבד שהוא תואר, היפוכו של 'קל', אף כי יש, כמובן קשר בין שתי המילים, שהלוא הכבד הוא הכבדה שבבלוטות הגוף.
משה מעיד על עצמו שהוא "כְּבַד פה וכבד לשון", וגוליית היה מן הסתם כְּבַד-גוף או כְּבַד-משקל. כאן כבד הוא תואר, וממנו גוזרים את צורת הסמיכות כְּבֲד-. כְּבֲד-פה, כְּבֲד-משקל. אבל כבד שהוא שם עצם, איבר בגוף, ממנו גוזרים: כְּבֵד-: כְּבֵד-אווז, כְּבֵד-בקר, כְּבֵד-עוף. וברבים: כְּבֵדֵי-אווז, לעומת: אנשים כִּבדי-גוף ונימוקים כִּבדי-משקל.
כתיבת תגובה