על עודף לעומת כסף קטן ועל הגיית 18.
"אני חייב לך שמונָה-עֶשרה שקלים, אבל אין לי עודף", אמר הנוסע, והנהג השיב: "ראשית אתה חייב לי שמונה עשר שקלים", ושנית – אם אתה צריך לשלם לי, למה אתה זקוק לעודף?!"
תחילה נסביר מה קרה בעניין העודף: באנגלית מילה אחת משמשת גם ל'עודף' – הכסף המוחזר למי שמשלם יותר מן הדרוש, וגם למה שנקרא "כסף קטן". שני הדברים הם change. אבל אין מקום לגרור את השימוש הכפול הזה לעברית: המילה החדשה 'עודֶף' מבוססת על עודֵף שבתנ"ך: "אֵת אֲשֶׁר תֹּאפוּ אֵפוּ… וְאֵת כָּל הָעֹדֵף הַנִּיחוּ לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת עַד הַבֹּקֶר", אמר משה לבני ישראל, והיום אולי היה אומר לנהג המונית: "את העודֵף הנח לך" – keep the change. אבל היום נאמר: את העודֶף קח לך. רצוי אפוא להשתמש במילה 'עודף' רק לציון ההפרש בין התשלום לבין החוב. אם יש לכם בכיס מטבעות ושטרות פחותי ערך אין אלה עודף אלא 'כסף קטן', ובלשון מכובדת יותר: פֶּרֶט.
ואשר לסכום: הצורה "שמונה עשרה" לא תיתכן, מפני ששמונָה – מספר ממין זכר, ואילו עֶשרֵה – ממין נקבה. צורת הזכר: שמונָה עָשָר, וצורת הנקבה: שמונֶה עֶשרֵה. הנכון אפוא: אני חייב לך שמונה עשר שקלים אבל אין לי כסף קטן, אין לי פרט. יש לך עודף ממאה שקלים?
כתיבת תגובה