העברית של החרדים – איך היא נשמעת, האם הם משתמשים במילים בהוראה שונה מזו של החברה הכללית, האם הם רואים בעברית שלנו לשון קודש, וגם כמה מילים על שטיסל ואפילו על שבאבניקים – פרק על העברית החרדית-ליטאית שמחבקת את היידיש ואת הארמית אבל רואה באנגלית איום.
להאזנה ב-itunes לחצו כאן | להאזנה ב-Podcast Addict לחצו כאן.
הינה ההסכת גם ביוטיוב:
העברית החרדית מושפעת מהעברית הכללית, מהיידיש ומהארמית – עד כמה האנגלית, שמשפיעה רבות על הלשון הכללית, משפיעה גם עליה? בשיחה עם ד"ר דינה סנדר פירטנו את ההשפעות של השפות השונות על העברית של החרדים-ליטאים בישראל, והדגמנו כל דבר.
דיברנו על ריבוי של כבוד ("איך אתם מרגישים באופן אישי?"), על מעמד העברית אצלם – לשון קודש או לשון של ציונים, ואיך הם תופסים את העיסוק בתקן הלשון וענייני עריכת לשון. גם שוחחנו על מעמד הארמית כסמן אינטלקטואלי ויוקרתי, על מילים מעולם הלימוד (מה הפשט?), ואם סלנג מהעברית הכללית נכנס למגזר החרדי (למשל סורי, שאפו).
הדגמנו את ההשפעות של העברית החרדית על העברית הכללית, כמו משפוחה, שבס, מענטש, שכוייח, עסקנו בהגיית תנועת הצירה ey (סייפר, אייזה, בייצים, זייתים) ובהגיית מלעיל (קט֫נים, כּ֫יפה, פק֫קים), ואפילו הדגמנו שימוש שגוי ביידיש רק כדי לשדר קהילתיות (רוגלכים, שטיבלכים).
חלק מהמילים שעסקנו בהם בפרק:
- על ההבדל בין הלשון הכללית ללשון החרדית: להסתפק – מלשון מספיק או מלשון יש לי ספק; חילוק – עולם המתמטיקה או עולם המחשבה; אוחז – תפיסה ממשית או במובן נמצא או חושב; שייך – לא קשור או לא אפשרי.
- השפעת הארמית על העברית החרדית:- הווה אמינא, למאי נפקא מינה, נפק"ם, לנפקם, בלאו הכי, מסותא (מן הסתם), בדיעבד, לכתחילה
- אחר: צו"ל, אנ"ש

ד"ר דינה סֶנְדֵר את כתבה את הדוקטורט "עברית המדוברת בפי חרדים־ליטאים בישראל – אפיון סוציו־לינגוויסטי" – נושא הפרק שלנו.
בימים אלה היא מעבדת את הדוקטורט שלה לספר.
הרחבה ודברים שהוזכרו בפרק:
בונוס:
.
רוצים לקבל עדכון על ההסכת הבא? רוצים לדעת מתי עולה הרשומה הבאה?
לחצו כאן והצטרפו לרשימת התפוצה של "לשוניאדה"



26/07/2026 at 10:33 am
תודה רבה, מעניין מאוד. שאלה: נאמר בפרק ששיבושי יידיש הם לא אישו, ואף אחד מהדוברים לא עושה מהם עניין או אפילו מודע אליהם בכלל. אני מבינה שמדובר בחברה הליטאית. האם כן יש כאן אישו בין ליטאים לחסידים, למשל חסידים לועגים לליטאים שהיידיש שלהם משובשת?
26/07/2026 at 11:02 am
תודה, כנרת!
אכן, בפרק התייחסתי לדוברי העברית הליטאים.
באופן מעניין, אפשר למצוא בשתי הקבוצות, דוברי העברית ודוברי היידיש, היטפלות לקבוצה השנייה (גם) דרך השפה שלה. מהצד של דוברי היידיש אפשר למצוא ביקורת על אימוץ העברית וגם לעג לשימוש ה"משובש" ביידיש. מהצד של דוברי העברית אפשר למצוא ביקורת על חוסר הפרגמטיות שבהיצמדות לשפה שאין לה קדוּשה כשלעצמה, ושכבר אינה רלוונטית לחיים היום.
(אגב, לא כל החסידים הם דוברי יידיש, ואגב II, גם על היידיש של דוברי היידיש כשפת אֵם אפשר ללעוג, אם רוצים…)
26/07/2026 at 1:35 pm
תודה, היה מעניין מאוד.
מילים ביידיש בעברית החילונית: צורעס, שבעס, ברמצווה בוחער. כמובן שזה בא מדורות קודמים ולאו דווקא מעברית חרדית.
ביטויים בארמית בעברית החילונית: לא מיניה ולא מקצתיה (שמעתי גם בהגייה שגויה), מיניה וביה (כנ"ל). במכתבים של עורכי דין יש שלל ביטויים ארמיים שמטרתם להרשים או להתנשא.
26/07/2026 at 1:46 pm
מתוכנן פרק בקולולושה על השפעת היידיש על העברית (הכללית, כמובן). יש למה לצפות 🙂