העברית של החרדים – איך היא נשמעת, האם הם משתמשים במילים בהוראה שונה מזו של החברה הכללית, האם הם רואים בעברית שלנו לשון קודש, וגם כמה מילים על שטיסל ואפילו על שבאבניקים – פרק על העברית החרדית-ליטאית שמחבקת את היידיש ואת הארמית אבל רואה באנגלית איום.
להאזנה ב-itunes לחצו כאן | להאזנה ב-Podcast Addict לחצו כאן.
הינה ההסכת גם ביוטיוב:
העברית החרדית מושפעת מהעברית הכללית, מהיידיש ומהארמית – עד כמה האנגלית, שמשפיעה רבות על הלשון הכללית, משפיעה גם עליה? בשיחה עם ד"ר דינה סנדר פירטנו את ההשפעות של השפות השונות על העברית של החרדים-ליטאים בישראל, והדגמנו כל דבר.
דיברנו על ריבוי של כבוד ("איך אתם מרגישים באופן אישי?"), על מעמד העברית אצלם – לשון קודש או לשון של ציונים, ואיך הם תופסים את העיסוק בתקן הלשון וענייני עריכת לשון. גם שוחחנו על מעמד הארמית כסמן אינטלקטואלי ויוקרתי, על מילים מעולם הלימוד (מה הפשט?), ואם סלנג מהעברית הכללית נכנס למגזר החרדי (למשל סורי, שאפו).
הדגמנו את ההשפעות של העברית החרדית על העברית הכללית, כמו משפוחה, שבס, מענטש, שכוייח, עסקנו בהגיית תנועת הצירה ey (סייפר, אייזה, בייצים, זייתים) ובהגיית מלעיל (קט֫נים, כּ֫יפה, פק֫קים), ואפילו הדגמנו שימוש שגוי ביידיש רק כדי לשדר קהילתיות (רוגלכים, שטיבלכים).
חלק מהמילים שעסקנו בהם בפרק:
- על ההבדל בין הלשון הכללית ללשון החרדית: להסתפק – מלשון מספיק או מלשון יש לי ספק; חילוק – עולם המתמטיקה או עולם המחשבה; אוחז – תפיסה ממשית או במובן נמצא או חושב; שייך – לא קשור או לא אפשרי.
- השפעת הארמית על העברית החרדית:- הווה אמינא, למאי נפקא מינה, נפק"ם, לנפקם, בלאו הכי, מסותא (מן הסתם), בדיעבד, לכתחילה
- אחר: צו"ל, אנ"ש
ד"ר דינה סֶנְדֵר את כתבה את הדוקטורט "עברית המדוברת בפי חרדים־ליטאים בישראל – אפיון סוציו־לינגוויסטי" – נושא הפרק שלנו.
בימים אלה היא מעבדת את הדוקטורט שלה לספר.
הרחבה ודברים שהוזכרו בפרק:
בונוס:
.
רוצים לקבל עדכון על ההסכת הבא? רוצים לדעת מתי עולה הרשומה הבאה?
לחצו כאן והצטרפו לרשימת התפוצה של "לשוניאדה"
כתיבת תגובה