האם באמת 'עשוי' חיובי ו'עלול' שלילי? גלו את התשובה.
אם תשמעו איש ציבור אומר "עשוי לקרות" מובטח לכם שיאמר מיד: "…או עלול, תלוי איך מסתכלים על זה", ואם יאמר "עלול" תחילה, מיד יסתייג במילים: "או עשוי, תלוי איך מסתכלים על זה".
דרך הדיבור הזאת, חבויה בה הבחנה שאין לה בסיס של ממש, והיא ש'עשוי' חיובי ו'עלול' שלילי.
ההבחנה הזאת אינה מדויקת – טוען בצדק יצחק שלו מרמת גן: 'עשוי' משמעו בלשון חכמים – שמִטֶבע ברייתו הוא כך. למשל: "כל פֶּתַח שאינו עשוי להכניס ולהוציא אינו פתח", אומרים במסכת שבת, כלומר כל פתח שבשל מבנהו אי אפשר לעבור בו, אינו נחשב פתח. "לא כל רוצח עשוי שימצאו אותו", כותב עגנון בסיפורו "האדונית והרוכל": המילה 'עשוי' אין בה אפוא לא חיוב ולא שלילה, ואין פירושה המקורי 'ייתכן', אלא – 'עשוי ממש', 'בנוי'. ואילו המילה 'עלול' פירושה באמת 'ייתכן', ובאמת אין היא משמשת לחיוב.
אמנם אין כל מניעה ליצור ניגוד וסימטרייה בין 'עשוי' ל'עלול', כמקובל היום, אבל כדאי לדעת שיש בכך חידוש, ובוודאי מיותר ללוות כל שימוש באחת המילים האלה באמירה "תלוי איך מסתכלים על זה"…
כתיבת תגובה