על הציור שבביטוי "לפנים משורת הדין" – באיזו שורה מדובר ומה קורה לפניה.
אתמול דיברנו על קלקול השורה, והיום נדבר על שורת הדין.
שורת הדין היא השורה של החוק. יש שורה של עצים, שורה של ילדים, שורה של בניינים, וגם – שורה של חוק, או של דין.
בביטוי 'שורת הדין' כבר קשה לראות את העצמים המרכיבים את השורה. רואים רק את הקו הרציף שהם יוצרים. שורה כזאת, שהיא קו רציף מוכרת לנו היטב מן המחברות למיניהן. בביטוי 'שורת הדין' הדין הוא מעין חגורה האומרת: עד כאן תחום החוק.
ואפשר להמשיך את התמונה: יש תחום שהוא מעבר לחגורה הזאת, פנימה מן הקו הזה. השטח הזה הוא לפנים משורת הדין. לפנים – אין כאן מאחור ולפנים, אלא: מחוץ ולפנים. אולי מפני שהמילה 'לפנים' שכיחה אצלנו יותר מן המילה 'לפנים', שומעים הרבה: לפנים משורת הדין. מסכת ברכות שבתלמוד מביאה את נוסח התפילה המשוער של אלוהים, והוא: "שיכבשו רחמיי את כעסי, ואתנהג עם בניי במידת הרחמים, ואכנס להם לפנים משורת הדין". לפנים משורת הדין – פנימה מן החוק הצרוף, בסלחנות וברחמים.
והיום הוצאנו את הביטוי מן הקודש אל החול: מנהל המפעל נהג עם העובדים לפנים משורת הדין, והעניק להם חופשה ארוכה מן הכתוב בחוק. לפנים משורת הדין.
כתיבת תגובה