יורם גבאי מלוד מבקש את עזרתנו בוויכוח שיש לו עם פקידי ההוצאה לפועל, לא על פועלם אלא על לשונם: הם מתעקשים להוציא לפֿועל, והוא מבקש מהם – להוציא לפּועל.
ננסה לסייע לו: מי שאומר 'לַ', כאילו אמר 'לְ' ואחר כך 'הַ': 'לְ' ועוד 'הַ' מתמזגים בדיבור ובכתיבה ל- לַ.
לכן כשם שאומרים: הבּקשה ולא הבֿקשה, כך אומרים: להיענות לַבּקשה; הכּוונה, אומרים, ולכן גם: מסתמן שינוי בַּכַּוונה. וכמו – הפּועל, כך: להוציא אל הפּועל, או: להוציא לַפּועל.
בכל מקום שבו ה"א הידיעה נבלעת במילת היחס, תהיה האות הראשונה של המילה דגושה. אבל כשמילת היחס איננה מכילה את ה"א הידיעה לא יהיה דגש באות הראשונה של המילה. למשל: ממלא מקום הנשיא משמש נשיא בְּפֿועל. כאן יפה לומר 'בפֿועל' ולא "בפּועל", מפני שאין כאן ה"א הידיעה. וכן: הממשלה מתבקשת להתחייב בְּפֿועל למילוי ההסכם. בְּפֿועל הוא היפוכו של בְּכֿוח – בפוטנציה. הצמד הזה משמש בעברית כבר בלשונם של חכמי ספרד בימי הביניים: "כי האדם – קודם שישכיל דבר הוא משכיל בכוח, וכשישכיל דבר אחד – הוא משכיל בפועל" – לשון "מורה נבוכים" של הרמב"ם.
נשיא בְּפֿועל, אבל: ההוצאה לַפּועל.
כתיבת תגובה