גלו מה ההגייה התקנית של "נייחת" ומה הסיבה לכך.
הביטויים הארמיים בני ימי הביניים – "נכסי דניידי" ו"נכסי דלא ניידי" – משמשים גם בימינו, בלשון החוק. מן המילה הארמית "ניידי" נולדה בימינו המילה העברית 'נייד'. אמנם לא מקובל לתרגם את הצירופים הארמיים ולומר: נכסים ניידים, נכסים לא ניידים, אבל בכל שאר השימושים נשמעת המילה העברית: נייד: טלפון נייד, ספרייה ניידת, ובצבא – עמדה ניידת.
ובעקבות 'נייד' נולדה באותו משקל – נייח: כוח נייד ולעומתו – כוח נייח. נייד ונייח – צמד מוצלח. ואולם כשהצמד הזה מוסב לצורת הנקבה, הדמיון בין שתי הצורות מתערער: עמדה ניידת, ולעומתה – עמדה ניַיחַת. לא "ניֶיחֶת" אלא ניַיחַת. זו דרכה של החי"ת, ההגויה בלוע, שהיא מושכת אליה תנועת a. נדגים את התופעה הזאת ממשקל המחלות: צהבת ושעלת, לעומת: שפעת וקדחת. האות הלועית משפיעה על התנועה e , והופכת אותה ל- a. זה גם ההסבר להבדל התנועות שבין צלקת לצלחת, בין הולכת לסולחת, ובין הסערה שוככת לבין הילדה שוכחת.
נשוב אל עמדות הצבא: עמדה ניידת, ולעומתה – עמדה נייחת.
כתיבת תגובה