השחיתות פושׁה או פושׂה? על פשט והתפשט בשי"ן ימנית ועל פשׂה בשי"ן שמאלית.
יש כאן שיבוש: פשט, התפשט – יש בתלמוד. לא רק ימי הביניים. תיקון: רותי – פשה
"קשה לפעול כשהשחיתות פושׁה". הדובר ביקש לתאר מצב שבו השחיתות מחמירה, מתפשטת. ובאמת אפשר לומר: השחיתות מתפשטת, או: פושטת: מתפשט, או פושט – הולך ונעשה נפוץ, נוצר בימי הביניים.
הרמב"ם בחיבורו העברי "משנה תורה" מדבר על כוחה של גזרה או תקנה שהייתה למנהג, "ופשט הדבר בכל ישראל". השימוש הזה התפתח מן המשמעות העתיקה יותר – בלשון חכמים – פשט את ידו – פרש אותה לפנים, וכן: פשט על מקום – התנפל עליו, כבש אותו. מכל מקום אפשר לומר: המנהג פשט, או התפשט, וכן המחלה פשטה, או השחיתות פשטה.
אבל יש פועל אחר, מן התנ"ך שמשמעותו דומה, אך הוא נכתב בשׂין: פשׂה. ברוך אורן ביקש מאתנו לדבר על הפועל הזה הפועל הזה – 'פשׂה', המשמש בתנ"ך לתיאור התפשטותן של מחלות עור: פשׂה הנגע, פשׂה הנתק, פשׂתה הבהרת ופשׂתה המספחת. הנגעים האלה נדונים בתורה בענייני טומאה וטהרה. פשׂה – מקבילו הערבי: פַשַׁא (فشا), והוא נאמר על שמועה שנפוצה או על סוד המתגלה, ואחת מצורות הפועל: תַפַשַּא (تفشّا) מיוחדת להתפשטות מחלות ונגעים, בדיוק כמו הפועל העברי: פשׂה: פשׂה הנגע, פשׂתה המחלה, והשחיתות – נקווה שלא תפשׂה עוד.
כתיבת תגובה