גלו מהי הצורה התקינה – מרוֹקנת או מרֻקּנת? מצפה לכם הפתעה!

"המשא ומתן מרוֹקן מתוכן", מצאנו, ונשאלנו: מהי הצורה התקינה – מרוֹקנת או מרֻקּנת? למי שהסברים דקדוקיים מייגעים אותו נאמר מיד ששתי הצורות תקינות.

"העולם דומה לגלגל האנטילה", כתוב במדרש, במקור בארמית,  אנטילה – מתקן לשאיבת מים בדליים – ברדתו אל הבאר הוא מתמלא ובעלותו הוא מתרוקן. ובתמונה הזאת בעל המדרש רואה סמל למחזוריות שבעולם. הצורה 'מתרוקן' דורשת הסבר: בבסיסה השורש 'רֵי"ק', אך היא גזורה משורש משני – רָקַ"ן מן המילה 'ריקן': 'ריקן' היא הצורה הרגילה בלשון חכמים במקום 'ריק'. 'כלי ריקן' – היפוכו של 'כלי מלא'. ואולם 'התרוקן' – צורה לא רגילה. היא עשויה במתכונת 'התקומם', 'התרונן', אבל שלא כבצורות האלה שתי האותיות האחרונות בה שונות זו מזו, ובכך ייחודה.

מכל מקום מתרוקן, ומכאן גם 'רוקן' – הוא רוקֵן את הכלי, והכלי – רוֹקן. במקורותינו יש גם צורות המתיישבות יותר עם הדקדוק, אך הן נדירות: רִקֵּן, במשנה, מן השורש המשני רק"ן – הסיר את הפירות מעל הענף, ומכאן רֻקַּן, ויש גם: רִיֵּק – מן השורש המקורי 'רֵיק' – הוציא, הפך לריק.

אבל דווקא הצורה הטעונה הסבר היא השכיחה: לרוקן, ומכאן: המשא ומתן מרוֹקן מתוכן.