על השם הרשמי לשדכן שמחבר ניירות וכדומה ועל הקשר שלו לשיני הכלב.
אתמול דיברנו על שדכנים בשר ודם ועל שדכנים במשרד, ואמרנו שפעולת חיבור הניירות במכשיר נקראת בלשון ימינו הכלבה, והמכשיר עצמו – מכלב.
מַכְלֵב, בכף, משורש הפועל 'להכליב' בצירוף חוט מכליב. חוט מכליב – להזכיר לכל מי ששיעורי התפירה רחוקים ממנו – הוא חוט תפירה עבה ולבן המשמש לתפר זמני. יש החושבים, בטעות, שמכליב נכתב בחי"ת, והוא קשור בחלב, בגלל צבעו, או בהחלפה, מפני שמחליפים אותו. ואולם מכליב נכתב בכ"ף ויש משערים, שהוא נקרא כך מפני שהוא נראה כנשיכת שִני הכלב.
בערבית כַּלַבַּ – תפר, ובלשון המשנה הכליב – תפר תפר גס וארעי לפני התפירה הסופית, כדרך החייטים המקצועיים: "ההדיוט תופר כדרכו, והאוּמן מכליב" – אומרת המשנה, כלומר מי שמקצועו תפירה יתפור תפר מכליב לפני התפר הסופי.
מכל מקום, מן החוט המכליב הושרתה האקדמיה בחדשה את המילה מכלב. מכלב, כמשקל מכשירים אחרים: מַכְבֵּש, מזרק או מברג.
הסיכות שבמכלב נקראות כליבים. הכליבים מחוברים זה לזה, והמכלב משלח בכל לחיצה כְּלִיב אחד למקום המיועד, לחיבור הדפים.
כתיבת תגובה