שדכנים ושידוכים

"סיכות איכותיות לשדכן", כתוב על קופסת הקרטון. על סיכות נדבר ביום אחר השבוע, והיום – על השדכן.

השדכן המזווג זיווגים משמש בעברית רק מימי הביניים ואילך, אבל הפועל 'לשדך' נמצא כבר בלשון חכמים: "אין משדכין (בשבת)) בין איש לאשתו", כתוב בתוספתא, כלומר, תיווך בין בני זוג – לא בשבת. ומפרשים שהכוונה היא תיווך לשם יישוב מריבה בין בני זוג, שהרי כתוב "בין איש לאשתו". ובאמת מקורו של הפועל לשדך – בארמית, ומשמעותו – להרגיע, להשקיט, וגם בעברית יש 'להשדיך' במשמעות 'להרגיע' – במדרש למגילת אסתר: על המילים "וְחָכָם בְּאָחוֹר יְשַׁבְּחֶנָּה", במשלי, כלומר – החכם ירגיע את הכסיל במתינותו, המדרש אומר: "זה הקדוש ברוך הוא, שהוא משדיך אחשוורוש", כלומר – משכך ומרגיע אותו.

גם התיווך הוא מעין הבאה לידי רגיעה, ובעברית קיבל הפועל 'לשדך' את המשמעות של תיווך מיוחד במינו – הבאת איש ואישה לקשר של נישואין.

גם היום מרבים לדבר על שידוכים, בין בידי אדם בין במחשב, אבל המילה 'שדכן' נשמעת גם לעניין זיווג זיווגים וגם לעניין ניירות ודפים. ואולם לעניין זה יש בעברית מילה מיוחדת – הכלבה. עליה, על המכלב וגם על הכליבים – הסיכות למכלב –  נדבר מחר.

מה דעתך על אלה?

פור ופורים שווה לי אומנה  תהה על קנקנו