גלו מתי החלה המילה 'המון' לשמש בלי שום קשר לבני אדם.
ביומיים האחרונים עקבנו אחר התפתחותה של המילה 'המון', מ'קול', 'המיה', ועד קהל אנשים, ציבור. היום נוסיף עוד כמה נדבכים בהתפתחותה של המילה.
בלשון חכמים אין 'המון' אלא בדיון בפסוקים מן התנ"ך, בתלמוד ובמדרש נוצר הצירוף "ללמוד בהמון", ומפרשים: ללמוד בחבורות גדולות, אך הצירוף הזה מבוסס על הכתוב בקוהלת: "אוהב בהמון". ועוד יש במדרש שיר השירים – "המונות" – גדודי צבא. גם כאן ההשראה היא פסוק: כֶּרֶם הָיָה לִשְׁלֹמֹה בְּבַעַל הָמוֹן", בשיר השירים. והמדרש אומר: "שהמו אחרי הבעל… לפיכך באו עליהן המונות".
מתי החלה המילה 'המון' לשמש בלי שום קשר לבני אדם? כנראה בימי הביניים.
בספר יוסיפון – ספר היסטוריה מן המאה העשירית שהרבו לקרוא בו, והוא מיוחס ליוסף בן מתיתיהו, כתוב: "כי אין קץ להמון הכסף ולזהב ולאבנים היקרות…", וכאן 'המון' כבר מנותק לגמרי מבני אדם – מאגר גדול.
גם העברית החדשה לא קפאה על שמריה בשימוש במילה 'המון', אבל הפעם השינוי איננו בתחום המשמעות אלא בתחום המעמד במשפט, ועל ההתפתחות הזאת נדבר מחר.
כתיבת תגובה