על המשמעות הכפולה וההפוכה של המילה "מזור".
מהו מזור, נשאלנו. תרופה, השבנו. אם כן, הקשו עלינו – למה כתוב בפיוט ליום הכיפורים "ממציא למזור תרף"? הלוא תרף (בתי"ו) בפי הפייטנים הוא תרופה! אם כן מה ההיגיון? ממציא תרופה לתרופה?
מתברר שלמילה 'מזור' יש שתי משמעויות הפוכות, אך לשתיהן מקור אחד: מזור הוא חולי, מכאוב: "וַיַּרְא אֶפְרַיִם אֶת חָלְיוֹ וִיהוּדָה אֶת מְזֹרוֹ", אומר הושע: מזור מקביל לחולי. עוד שתי פעמים יש בתנ"ך 'מזור' במשמע חולי, ורק פעם אחת – מזור הוא רטייה, תחבושת המונחת על פצע, בלשונו של ירמיהו: "אֵין דָּן דִּינֵךְ לְמָזוֹר רְפֻאוֹת תְּעָלָה אֵין לָךְ": מזור, רפואות ותעלה – שלוש מילים שמשמען קשור ברפואה.
בלשון ימינו התרחבה המשמעות החיובית של 'מזור' והיא איננה קשורה עוד בחבישה דווקא, אלא בכל רפואה שהיא. המשמעות הזאת היא היום הידועה והרגילה, עד כי קשה לנו להבין את הכתוב בפיוט המפורסם ליום הכיפורים "כי הנה כחומר ביד היוצר", שבו מזור הוא חולי: "כן אנחנו בידך ממציא למזור תרף".
כתיבת תגובה