על הצלוחית הקדומה – היא אומנם קרובתה של הצלחת, אבל אין מדובר בצלחת קטנה, כמקובל היום.
בכל יום מימי הסוכות היו יוצקים מים על המזבח בבית המקדש, בטקס 'ניסוך המים'. את המים היו שואבים ממעיין השילוח ברוב עם ובשמחה גדולה – שמחת בית השואבה: "צְלוֹחִית שֶׁל זָהָב מַחֲזֶקֶת שְׁלשֶׁת לֻגִּים הָיָה מְמַלֵּא מִן הַשִּׁלוֹחַ", כתוב במשנה, במסכת סוכה. שלושה לוגים מים הם בערך ליטר וחצי – שש כוסות. איך יוצקים שש כוסות לתוך צלוחית? מתברר שמשמעותה של 'צלוחית' השתנתה מאז ועד היום.
גם הצלוחית הקדומה היא קרובתה של הצלחת, אבל היא לא הייתה צלחת קטנה, כמקובל היום. המשנה, במסכת כלים, מדברת על "צלוחית קטנה שניטל פיה". איך אפשר ליטול את פיה של צלחת? צלוחית היא אפוא צנצנת. "קחו לי צלוחית חדשה ושימו שם מלח" – מבקש אלישע מבני הנביאים. הוא מפזר את המלח מתוך הצלוחית על פני המים, ומרפא אותם. נראה שגם בידי אלישע הייתה צנצנת קטנה, מלחייה.
בסוכות, בבית המקדש היו יוצקים את המים מן הצלוחית לתוך ספל – והנה עוד ראיה לשיעור נפחה של הצלוחית.
בחג הסוכות מתפללים לירידת הגשם ומנסכים את מי השילוח על המזבח.
כתיבת תגובה