נזק בלתי הפיך או נזק שאין לו תקנה? על ההיסטוריה של הביטוי בכותרת ומה ההמלצה הלשונית במקומו.
נזק בלתי הפיך לראש השנה
יש נזק, ויש נזק. יש נזק קל, שיש לו תקנה, ויש נזק כבד, שאין לו תקנה. בשנים האחרונות אומרים אצלנו, דרך אופנה: נזק בלתי הפיך. הביטוי הזה שאול מן המדעים, בעיקר מתחום הכימיה. ש תהליך הפיך, ויש תהליך בלתי הפיך. תהליך בלתי הפיך הוא תהליך חד-כיווני. כאשר שני יסודות מתחברים זה לזה ויוצרים חומר חדש, אם החומר החדש יכול לשוב ולהתפרק לשני היסודות, הרי לפנינו תהליך הפיך. אבל אם לאחר שנוצר החומר החדש אין הוא יכול לשוב ולהתפרק, הרי זה תהליך בלתי הפיך.
כאשר שואלים את הביטוי 'בלתי הפיך' לתחום ענייני היום, הגיוני להשתמש בו לעניין תהליך, אבל לא לעניין נזק. לא הנזק בלתי הפיך, אלא התהליך. והנזק, כאמור: חסר תקנה: "מעשה בחסיד אחד שהיה גונח מלבו", מספרת מסכת בבא קמא, בתלמוד, "ושאלו לָרופאים ואמרו: אין לו תקנה עד שיינַק חלב רותח משחרית לשחרית".
יפה אפוא לומר היום: "לדברים שנשמעו בקבלת הפנים אין תקנה", או: הדברים יצרו נזק שאין לו תקנה".
אנחנו מציעים: תהליך בלתי הפיך ונזק שאין לו תקנה.
כתיבת תגובה