היום הצמד הוא: סנגור ותובע, ואילו בתפילת יום הכיפורים אומרים: "הס קטגור וקח סנגור מקומו".
יום אחד בשנה היה הכוהן הגדול נכנס לקודש הקודשים – לפני ולפנים – ביום הכיפורים. באותו היום היה נכנס לשם ארבע פעמים, ולפני כניסתו היה מחליף את בגדי הזהב לבגדי לבן. והטעם: כדי שלא להזכיר את חטא עגל הזהב, ובלשון התלמוד: "אין קטגור נעשֶה סנגור". כלומר אין הופכים את הדבר המרשיע – עגל הזהב, לדבר האמור לזכות. שהרי עבודת הקודש של הכוהן הגדול, תכליתה לזכות את עם ישראל.
בעברית של המשנה קטגור הוא מי שמביא לפני בית המשפט את האישום ואת הראיות המראות כי הנאשם עבר עברה. מולו עומד הסנגור, המגן על הנאשם ומנסה להראות כי לא עבר את העברה.
שתי המילים הללו יווניות במקורן: kategoros ו synegoros.
בלשון חכמים הן משמשות זו לצד זו, כבמשפט "אין קטגור נעשה סנגור". הסנגור מסנגר, או מלמד סנגורייה, עד ימינו, וגם עכשיו שומעים בלשון החדשות על עורך דין פלוני שהוא סנגורו של נאשם זה או אחר, אך הקטגור נעשה נדיר ונעלם כמעט לגמרי מלשון התקשורת ובתי המשפט גם יחד, ובמקומו יש תובע.
היום הצמד הוא: סנגור ותובע, ואילו בתפילת יום הכיפורים אומרים: "הס קטגור וקח סנגור מקומו".
כתיבת תגובה