על המילה מלבן: צבע לבן ולבנים לבנייה.
"סרטטו מלבן וחשבו את היקפו". נקדים למשימה ה"גאומטרית" משהו על המילה 'מלבן':
שני שורשים לב"ן יש בעברית – האחד קשור בצבע הלבן, והאחר קשור בלבנים: "הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים", אומרים צאצאי נוח בבואם להקים את מגדל בבל. מן המילה 'לבנה' יש אפוא פועל – ללבון – לעשות לבנים.
לבנים עושים מגוש מלט או טיט: מעצבים את צורתו – צורת לבנה, ואחר כך שורפים אותו בכבשן מיוחד: "וְנִשְׂרְפָה לִשְׂרֵפָה", ממשיכים ואומרים בוני המגדל.
המלבן משמש לתיאור הניצחון הנחרץ של דוד בממלכת עמון: "וְהֶעֱבִיר אוֹתָם בַּמַּלְבֵּן", כתוב שם. המלבן הוא כנראה הכבשן שבו נשרפו הלבנים.
אבל מלבן היה כנראה גם מסגרת ברזל מרובעת שבעזרתה מעצבים את צורת הלבנה, מעין תבנית. כך מפרשים את דברי נחום הנביא: "בֹּאִי בַטִּיט וְרִמְסִי בַחֹמֶר הַחֲזִיקִי מַלְבֵּן" – תמונה שכולה מעולם הבנייה. מכאן התפתחה בלשון חכמים 'מלבן' במשמע חלקת אדמה מרובעת – למשל במשנה: "זַיִת שֶׁנִּמְצָא עוֹמֵד בֵּין שָׁלשׁ שׁוּרוֹת שֶׁל שְׁנֵי מַלְבְּנִים". המשנה מדברת גם על "מלבן של כיסא" – המשטח המרובע שבו, ומלבן הוא גם גוש של תאנים מיובשות – דבלים – שניתנה לו צורה מרובעת, לעומת "עִגּוּלֵי דְבֵלָה" – גוש עגול.
מכאן ואילך מלבן הוא צורה גאומטרית – מרובע ישר זוויות.
כתיבת תגובה