פוסח על שתי הסעיפים 

יצחק פרידמן ממושב שפיר שואל מדוע אומרים "לפסוח על שתי הסעיפּים" – הלוא סְעיף – לשון זכר.

אליהו הנביא, כשהרגיש שארבע-מאות נביאי הבעל מטים את לב העם לאלוהיהם שלהם שאל: "עד מתי אתם פוסחים על שתי הסעיפים". ובאמת – למה 'שתי' ולא 'שני', ולמה סעיפּים – בדגש בפ"א?

הסעיפים האלה, אינן רבים של סְעיף. צורת היחיד של סעיפּים:  סָעֵף. סעף, בהנחה שאליהו הנביא שלט בנטיית המספרים בעברית, שם ממין נקבה. שתי הסעיפים  – הוא אמר, ומכאן – סעף אחת. סעף – מחשבה, ומי שפוסח על שתי הסעיפים נודד בין  מחשבה  למחשבה – מתלבט, ובתנ"ך: סֵעֵף – לפי רוב הפירושים: אדם הפוסח על שתי הסעפים.

ואולם נראה שהשורש של סעף ושל סעיף הוא שורש אחד שעיקרו – חלוקה: סעיף – חלק, קטע, וסעף – מחשבה בכיוון כלשהו, שהיא חלק מן המחשבה הכללית. משלא נענו קריאותיהם של נביאי הבעל נסתיימה התלבטותם ההיסטורית של הפוסחים על שתי הסעיפים בעניין האמונה באל אחד, והמתלבט בן ימינו זכה בביטוי נרדף ללבטיו: לפסוח על שתי הסעיפים. והמתלבט בין סעף בסמ"ך לשׂעף בשׂי"ן – יאזין לפינתנו מחר.

מה דעתך על אלה?

סעף ונגזרותיה מדד – 40 שנה למדד נסדאק יובל לאקדמיה למדעים – על מקור המילה מדע עורק – עורקים