כיצד מיידעים את הצירוף "יושב ראש"? מהו מקור הביטוי הזה, והאם הוא צירוף סמיכות?
נשאלנו מדוע שומעים בשידורינו היושב ראש, העורך דין – האין דינם של הצירופים האלה כדין בית ספר, שיִידועו, כפי שלמדנו בבית הספר: בית הספר?
נשיב: ראשית צריך לשאול אם הצירוף יושב ראש הוא צירוף של סמיכות, כמו בית ספר. "אֶבְחַר דרכָּם וְאֵשֵׁב ראש", אמר איוב (כט 25). אשב ראש, כלומר, אהיה בראש, אעמוד בראש. ובתלמוד מוצאים את הצירוף: ישב בָּראש. ומשמעו כמעט כמו בימינו.
יש כאן אפוא פועל, יָשַב, היכול להיאמר בעבר – ישב ראש או ישב בָּראש, בעתיד – יֵשֵב ראש או יֵשֵב בָּראש, וגם בְּהווה: יושב ראש. אם נראה בַּצירוף יושב ראש צורת הווה של ישב ראש, נבין שאין כאן במקורו של דבר צירוף סמיכות. לא: 'יושב של ראש', אלא 'יושב בָּראש', ולכן שומעים בשידורי הרדיו והטלוויזיה: 'היושב ראש' – מעין קיצור של 'היושב בראש'.
ואולם לא מזמן קבעה האקדמיה ללשון העברית שמאחר שהיום נוטים לראות בצירוף יושב ראש צירוף של סמיכות, כמו בית ספר, ייחשבו שתי הצורות תַקּינוֹת: היושב ראש וגם יושב הראש.
על עורך דין נדבר במקום אחר.
כתיבת תגובה