היום אנחנו משופעים אפוא בביטויים בני כל הגילים: חלילה – מן התנ"ך, חס ושלום – מן התלמוד, חלילה וחס – מימי הביניים, וחס וחלילה – יצירה בת ימינו. וכל אלה אינם קשורים במוצאם ל'חוזר חלילה'.
מה פירוש המילה 'חלילה', נשאלנו.
נבדיל בין חל֫ילה לבין חליל֫ה:
חוזר חליל֫ה – חוזר שוב ושוב, מַקיף וחוזר למקום ההתחלה, ומַקיף שוב. חליל֫ה קשורה במחול – ריקוד, ובמחוללים – רוקדים. הסיבוב הוא המקשר ביניהם. המחולל רוקד במעגל, כלומר חוזר שוב ושוב לנקודת ההתחלה, וחליל֫ה – מחזוריות.
ואילו חל֫ילה – מילת אזהרה, מן התנ"ך. "חל֫ילה לך מעשות כדבר הזה להמית צדיק עם רשע", מתחנן אברהם על נפשם של אנשי סדום ועמורה. חל֫ילה – קשורה כנראה בחילול שמשמעו התרת איסור – חילול הקודש, למשל. חל֫ילה לך – היזהר מלעשות את האסור. חס וחל֫ילה – ביטוי חדש, שבבסיסו 'חלילה' המקראית ו'חס ושלום' – ביטוי מימי התלמוד. חס – כנראה מן השורש חוס שמשמעו לרחם, לחמול, וגם לשמור, להיזהר. האומר "חס ושלום" כאילו אומר "זהירות פן ייפגע השלום". חס וחלילה – אומרים בימינו, ובימי הביניים אמרו: 'חלילה וחס'.
היום אנחנו משופעים אפוא בביטויים בני כל הגילים: חלילה – מן התנ"ך, חס ושלום – מן התלמוד, חלילה וחס – מימי הביניים, וחס וחלילה – יצירה בת ימינו. וכל אלה אינם קשורים במוצאם ל'חוזר חלילה'.
שלום רב לך גברת רות אלמגור רמון
נהניתי ממאמרך על המשמעויות השונות של המילה חלילה. רציתי להפנות את תשומת לבך להסבר של המילה חלילה כפי שהיא מופיעה בפסוק שהבאת: "חָלִילָה לְּךָ מֵעשֹת כַּדָּבָר הַזֶּה לְהָמִית צַדִּיק עִם רָשָע" . רש"י שם מפרש שהמילה חלילה היא מלשון חולין, והאבן עזרא מביא שיש אומרים שהמילה היא מלשון חלול, שאין בו כלום.
בכבוד רב,
דובי ברטמן. דב ברטמן [dovbertman@gmail.com]
כתיבת תגובה