גלו מה זוגי במילה צהריים וגם במילה ערביים, אם בכלל.
אתמול דיברנו על הצירוף הלא מומלץ "צהריים טובים". היום נאמר משהו על המילה "צהריים".
מאחר ש'צהריים' מסתיימת ב-אַיִים היא נשמעת לנו צורת זוגי, כמו מותניים או אוזניים. אבל 'מותניים' ו'אוזניים' הכפלה של מותן ושל אוזן, ואילו צהריים איננה הכפלה של צוהר.
גם בלשונות שמיות אחרות אין כאן צורת זוגי: ז'והר בערבית, טיהרא בארמית, ובמואבית – על פי מצבת מישע – המצבה שהקים מלך מואב והנציח בה את ניצחונותיו על ישראל – צהרם.
ובאמת אחת ההשערות היא שהמ"ם במילה צהריים היא במקורה מ"ם המסיימת תואורי פועל, כמו ריקם, דומם, פתאום – כולן תוארי פועל.
צוהר פירושה גם זוהר, בהירות, וכפי שמ'ריק' נוצרה 'ריקם', כך מ'צוהר' נוצרה צהרם, ורק בגרסה מאוחרת – 'צהריים'. לפי ההסבר הזה 'צהריים' במקורה תואר הפועל ופירושה: בדרך זוהרת, וייתכן שכך נוצרה גם המילה 'ערביים': תחילה – ערבם – לעת ערוב היום, ורק אחר כך נוצרה הצורה 'ערביים', מעין זוגי.
אבל בעברית המשתקפת בתנ"ך צהריים שם עצם – הרגע שבו השמש בשיא גובהה, ומכאן – אמצעו של היום – שעת צהריים, ארוחת צהריים ושנת צהריים.
כתיבת תגובה