על הגיית 11, 18 ו-800, כולל הסבר לטעות הרווחת בהגייה. 

תמלול:

"פרק אחת עשר" –  מצחיק? הרי אין אחת עשר. יש או אחת עשרה (לנקבה), או אחד עשר (לזכר).

אחת עשר הוא הכלאה – חצי זכר (עשר), חצי נקבה (אחת).

התקן פה הוא: פרק אחת עשרה, למה בנקבה הרי פרק הוא זכר? כי זה נקרא מספר סתמי וכבר פרסמתי סרטון הרחבה על מספר סתמי – תמצאו אותו כאן.

אבל לפני שאתם צוחקים על אחת עשר, זה כנראה מה שאתם בעצמכם עושים במספר הזה: 18.

די בטוח שאתם אומרים שמונָה עשרה, אבל שימו לב: יש שמונֶה *עשרה (בנקבה) ויש *שמונָה עשר (בזכר). כלומר שמונָה עשרֵה הוא הכלאה – חצי זכר (שמונָה) וחצי נקבה (עשרה).

התקן הוא: שמונֶה עשרה – כשסופרים משהו ממין דקדוקי נקבה, שמונָה עשר – כשסופרים משהו במין דקדוקי זכר.

אגב, שמעתי את יועצת הלשון רות אלמגור-רמון מסבירה שאנשים רבים הוגים שמונָה עשרה כנראה בגלל השכנוּת למספרים שבעַ-עשרה ותשַע-עשרה שהצליל השולט בהם הוא a.

ואם טרם הורדת את החיוך מהפנים – גם את זה 800 יש להניח שאתם הוגים בהכלאה:

די בטוח שאתם אומרים שמונָה מאות: יש שמונָה (בזכר) ויש מאות (בנקבה). שמונָה מאות הוא הכלאה – חצי זכר (שמונָה) וחצי נקבה (מאות).

התקן: שמונֶה מאות.

וגם פה רות אלמגור-רמון מסבירה שכנראה הצורה השגויה שמונָה מאות מושפעת משכניה: שבַע מאות, תשַע מאות.