על הגיית המספרים האלה וגם מה הסיבה להגייה הלא תקנית שרווחת בציבור דווקא בהם.
אתמול המלצנו לומר: מודיעין אחת ארב֫ע ארב֫ע, והדגשנו: ארב֫ע – מלרע. היום נדבר על עוד שני מספרים שחברו אל ארבע – רבים הוגים אותם היום בהגיית מלעיל: במקום שמונ֫ה אומרים שמ֫ונה, ובמקום מא֫ה – מ֫אה.
נזכיר אפוא: שמונֶ֫ה – צורת הנקבה, מקבילה לצורת הזכר 'שמונָ֫ה'. שמונ֫ה פרקים; שמונֶ֫ה פסקאות, וגם שמונֶה מאו֫ת. לא "שמונָה" אלא "שמונֶ֫ה", מפני שמא֫ה – נקבה. ייתכן שהצורה השגויה "שמונָה מאות" היא השפעה של השכנים 'שבַע מאות' ו'תשַע מאות'.
את המספר 'שמונֶה מאות' וגם את המספר 'אחת' שדיברנו עליו אתמול אפשר לתרגל באמירת מספרי הטלפון המשמשים לשיחות חינם: אחת שמונֶה-מאו֫֫ת ו-אחת-שמונֶה-מאות ואחת. למשל: אחת שמונֶה-מאות ארב֫ע ארב֫ע ארב֫ע. וכשמדברים על שמונֶה מאות כדאי להזכיר גם את המספר שמונֶה-עשרה, ההופך בפי רבים לצורת הכלאיים "שמונָה-עשרה". כלאיים, מפני ששמונָה – מספר ממין זכר, ואילו עשרה – צורת נקבה, גם כאן – אולי בגלל השכנות למספרים שבע-עשרה ותשע-עשרה שהצליל השולט בהם הוא A.
הנה אפוא ספירה מתוקנת: שבע-עשרה שמונֶה-עשרה תשע-עשרה.
כתיבת תגובה