גלו את מילת הבסיס לכל האיחולים בעברית החדשה: איחול, איחולים, אחלה.
מנחם: שלום, כאן מנחם פרי ורות אלמגור-רמון. במוצאי יום הכיפורים מקדמים את פני חג הסוכות ומברכים, או במילה אחרת מאחלים – חג שמח. ממתי מאחלים בעברית?
רותי: למרבה הפלא האיחולים הם בני ימינו: אליעזר בן-יהודה מסמן במילונו את הפועל הזה בסימן שמשמעותו, כמפורש בשער המילון: "מלים שחדשתים אני ושנתקבלו כבר בספרות של זמננו, או בדבור העברי בארץ ישראל". זאת אומרת שאיחולים יש בערך מאה שנים, לא יותר.
מנחם: אבל מוחו הקודח של בן-יהודה בוודאי לא ברא אותם יש מאין?
רותי: נכון. הוא מצא בתנ"ך פעם אחת את המילה היפה "אַחֲליי", הדומה ל"הלוואי": "אַחֲלַי יִכֹּנוּ דְרָכָי לִשְׁמֹר חֻקֶּיךָ", כלומר: הלוואי שאצליח לקיים את כל המצוות – מין איחול עצמי של בעל מזמור תהילים. פעם אחת יש בתנ"ך גם אַחֲלֵי – לשון בקשה ותחינה: הנַערה השבויה המשרתת את אשת נעמן שר צבא ארם שלקה בצרעת, מציעה שנעמן יביע את תחינתו להירפא מן הצרעת לפני הנביא אלישע: "אַחֲלֵי אֲדֹנִי לִפְנֵי הַנָּבִיא אֲשֶׁר בְּשֹׁמְרוֹן" היא אומרת לגברתה. אחלי ו-אחלי קשורות בפועל לחלות – לחלות את פניו של מישהו – להתחנן, לבקש רחמים, ולכאן קשורה גם 'אחלה' – מן השורש המקביל בערבית שפירושו מתיקות. המילה אחלי שפירושה הלוואי היא הבסיס לכל האיחולים בעברית החדשה.
מנחם: ולנו נותר רק לאחל – חג סוכות שמח.
כתיבת תגובה