שיער פזור, הרוח מבדרת את השיער, תוכנית בידור – על הקשר בין ב-ד-ר והשורשים הדומים ב-ז-ר, פ-ז-ר.

מנחם: שלום כאן מנחם פרי. השנה אנחנו מציינים מלאת מאה שנים להולדתו של המשורר נתן אלתרמן. השירים הרבים שכתב, וגם הפזמונים, עדיין חיים אתנו.

יונה עטרי ואילי גורליצקי שרים  – "רגע של בידור", מתוך המופע "שוק המציאות"  שהועלה בשנת 1965 ובו שירים של אלתרמן שהלחין סשה ארגוב. בצלילים עליזים בקצב צ'ה-צ'ה-צ'ה  – אומר אלתרמן בחיוך מלגלג: הכול בידור היום – כאב שניים, יד שבורה, פיטורים וגם בגידה. באותה תקופה – שנות השישים גם נכנסה המילה בידור לשימוש מואץ. מאין המילה הזאת רות אלמגור-רמון?

רותי:  המילה 'בידור' מעניינת, אפילו – מבדרת: אנחנו אומרים תכנית מבדרת, וגם אומרים או שרים: הרוח מבדרת את שערה. המשמעות היסודית של 'לבדר' היא 'לפזר'.

מנחם:  מה הקשר בין פיזור לבידור?

רותי:  החוליה המקשרת בין פיזור לבידור היא המילה ביזור: יש  מנהלים המרכזים  סמכויות,  ואחרים – מבזרים סמכויות. ביזור הוא צורה משנית של פיזור:  "ביזר עמים" שבתהילים, פירושו – פיזר עמים. ובתלמוד מדברים על קטורת "צבורה" – מקובצת לגוש אחר, כדי שיישמר ריחה,  והיפוכה קטורת "בזורה" – כדי שלא תעלה עובש, ובגרסאות אחרות – פזורה.

היום פיזור הוא המילה הרגילה, וביזור – לעניין סמכויות.

המקבילה הארמית של המילה ביזור היא בידור: בכל מקום שהתנ"ך אומר 'לפזר', התרגום הארמי מתרגם:  'לבדר'.

מן הארמית עבר הבידור לעברית כבר בימי התלמוד, אבל אז היה פירושו פיזור. ובלשון ימינו התייחד הבידור לסוג מיוחד של פיזור – פיזור הדעת מן הדברים הרציניים לדברים הקלים יותר.

מנחם: זה היה "רגע של בידור" על… "רגע של בידור".