?

מנחם: שלום, כאן מנחם פרי ורות אלמגור-רמון.

"היבול השנה משובח לאין ערוך מבשנה שעברה" – מה פירוש לאין ערוך, רותי?

רותי: "אין ערוך" פירושו אין שיעור, אין לשער את גודל הדברים.

מקורו של הביטוי הזה בפסוק אחד במזמור תהלים: "רַבּוֹת עָשִׂיתָ אַתָּה ה' אֱלֹהַי, נִפְלְאֹתֶיךָ וּמַחְשְׁבֹתֶיךָ אֵלֵינוּ אֵין עֲרֹךְ אֵלֶיךָ": אתה אלוהים מפנה אלינו את נפלאותיך ואת מחשבותיך, ואנחנו לא נוכל להעריך כמה גדול אתה.

"אין ערוך אליך", ומכאן בלשון התפילה: "אֵין עֲרוֹךְ אֵלֶיךָ לְהַגִּיד וּלְדַבֵּר", אבל גם: "אֵין עֲרוֹךְ לְךָ ה' אֱלֹהֵינוּ".

מכאן אומרים בלשון ימינו: "אין ערוך לו" – אין שיעור לגודלו, קשה לתאר את גודלו.

כך יש לנו שני ביטויים דומים: אין ערוך אליו – כמו בפסוק בתהלים – דרך שאיננה נשמעת היום, ו"אין ערוך לו" או "אין לו ערוך" – כמקובל היום.

אבל בלשון ימינו התפתח ביטוי נוסף – לאין ערוך, והם שילוב של אין ערוך לו ולאין מספר – צירוף לשון יפה מספר דברי הימים, המתאר את הפריטים הרבים שהכין וייבא דוד המלך לקראת בניין בית המקדש בידי שלמה בנו: "בַּרְזֶל לָרֹב" הכין דוד, "וּנְחֹשֶׁת לָרֹב אֵין מִשְׁקָל"… "וַעֲצֵי אֲרָזִים לְאֵין מִסְפָּר". אין משקל – שאין לאמוד את משקלם, ולאין מספר – רבים מכדי שאפשר להעריך את מספרם.

בתהליך דומה נוצר בלשון ימינו הביטוי "לאין שיעור" – מ"אין לו שיעור" שמשנה, ו"לאין מספר" – מן התנ"ך, בדברי הימים.

לאין ערוך – רב או גדול מכדי שאפשר להעריך. "היבול משובח לאין ערוך מבשנה שעברה".

מנחם: רות אלמגור-רמון – תודה רבה.