על המשמעויות השונות של המילה בול ואם יש קשר ביניהן.
השבוע אנחנו עוסקים בלשון הדואר, והיום נציג את הבול.
ראשית, יש לומר, יש כמה בולים בעברית, ואין ביניהם קרבת משפחה:
יש בול-עץ, ובמקורותינו גם בול-מלח – בול – גוש, בעיקר של עץ. את הבול הזה מוצאים גם באכדית, לשונם של הבבלים והאשורים הקדומים, ובפרסית המילה הזאת משוקעת במילה פּוּל – כסף, ובמקורה – נתח של מתכת.
ויש בול שהוא יבול, כמו בביטוי "בול הרים" שבאיוב, וכמו בשמו הקדום של חודש מרחשוון – ירח בול.
ויש היום גם "קלע בול". הבול הזה מקורו באנגלית – the bull’s eye – עין השור.
אבל בול הדואר, מקורו בימי הטורקים בארץ. מן הטורקית – פול, נכנסה המילה לערבית המדוברת של הימים ההם בצורה בול, או בול, ומשם עברה בימים ההם לעברית. ואיך הגיעה המילה לטורקית? לפי אחת ההשערות, בתיווכם של האיטלקים, שבזכותם הגיעו הבולים לטורקיה ולאזור שלנו. באיטלקית bolla – חותמת. והאיטלקית ירשה את המילה מן הלטינית – bulla חותמת, ומכאן איגרת של האפיפיור למאמיניו, חתומה בחותמו. מעניין לראות, שבערבית המדוברת בישראל היום, שוב משמש הבול, אבל הפעם נראה שהבול העברי הוא שהשפיע על הערבית. נראה אפוא שזה גלגול הבול: לטינית ואיטלקית, טורקית, ערבית מדוברת, עברית, ושוב ערבית מדוברת.
כתיבת תגובה