רִישַתִּי את מתחם ערוץ 14 בעשרות מודעות (36, אבל מי סופר) בעלות מסר לשוני חביב ומעניין הקשור למה שרואים במרחב המתחם: מה הקשר בין אולפן טלוויזיה לאולפן לימוד, איך הוגים תיון ודלפק, על הקשר בין עצמות למדרגות, בין חלון לחליל, בין ארון לתאנים ועוד הפתעות * מיוחד לשבוע העברית וליום העברית.
(לחצו להגדלה)
מחלקת רעיונאות: ירעם נתניהו
עיצוב ועימוד: איתי פרג' ושני כהן
הינה כל המודעות בטקסט חי:
(בכחול – הוספות מיוחדות לגרסה פה באתר)
עָפר, אֵפר – בטוחים שיש הבדל?
בתנ"ך עפר ואפר הן מילים נרדפות, כמו:
וְלָקְחוּ לַטָּמֵא מֵעֲפַר שְׂרֵפַת הַחַטָּאת – והכוונה כמובן למה שהיום היינו אומרים אפר.
אֶת הָעֵגֶל לָקַחְתִּי… וָאֶכֹּת אֹתוֹ טָחוֹן הֵיטֵב… וָאַשְׁלִךְ אֶת עֲפָרוֹ אֶל הַנַּחַל – עפרו=אפרו.
בעברית שלנו יש הבדל ברור בין שתי המילים:
- אֵפר – החומר שנשאר לאחר ששורפים משהו
- עפר – אדמה, חול
אתם יושבים על לטינית!
היא נשמעת כחול לבן, אבל מקור המילה ספסל כנראה מהרומית: סוּבֶּליוּם = קורה לישיבה (אולי בתיווך היוונית). המילה חדרה לעברית בתקופת חז"ל.
כנסו או היכנסו?
- כנסו = לכנס, לאסוף.
"כנסו את האנשים" – הכוונה לאסוף, לכנס את האנשים. - היכנסו = כניסה, להיכנס.
"היכנסו לאתר ערוץ 14".
שלום וכן להתראות
לא רבים חושבים על זה אבל כשנפרדים זה מזה ואומרים להתראות משמעות המילה היא איחול שנתראה שוב.
אתם יושבים על ארמית!
מקור המילה כורסה* בארמית: כורסא = כיסא.
בעברית החדשה השתמשנו במילה כדי לבדל בין כיסא רגיל ובין כורסה – כיסא רחב ומרופד, לרוב בעל ידיות.
* וכן, כורסה כותבים בעברית בה"א.
עוד בעניין: חפשו את המידע על המילה אתר.
קבוצת תמיכה
מסעדה מהשורש ס-ע-ד הקשור לתמיכה וחיזוק.
ארגוני סעד הם ארגונים שתומכים ועוזרים.
אוכל הוא התמיכה המרכזית של האדם, ומכאן:
אדם שסעד את ליבו = אדם שאכל טוב.
מִסעד את ליבו נגזרה המילה סעודה – ארוחה חגיגית – ובהמשך חודשה המילה מסעדה.
דלפק – איך הוגים את המילה הזו?
בציבור מהלכות הגיות שונות: דַלפָּק, דַלפֵּק, דֶלפָּק, אבל ההגייה הרשמית הוא: דֶלפֵּק.
מקור המילה דֶלפֵּק ביוונית כנראה, שם היה סוג שולחן שקראו לו Delphike (דֶלפיקי) כי השולחן הזה הגיע מהעיר Delphi (דלפי) שביוון.
רגע לפני שאתם משתמשים באצבע שלכם, כדאי לדעת שההגייה הרשמית של המילה במלרע: אצב֫ע.
קבלו סימן לזכור 5 מילים בעברית שיש פער בין התֶקן ובין מה שרוב העולם אומר:
- כוב֫ע (ולא: כ֫ובע) – כי זה למעלה
- אצב֫ע (ולא: א֫צבע) – זו האצבע שלי
- אמצ֫ע (ולא: א֫מצע) – האצבע האמצעית
- ארב֫ע (ולא: א֫רבע) – אחת, שתיים, שלוש, ארבע
- קרק֫ע (ולא: ק֫רקע) – האצבע למטה.
לאפּר – מילה דו משמעית
לאפּר לא רק מלשון איפור אלא גם מלשון מאפרה של סיגרייה.
כלומר בין בעולם האיפור ובין בעולם העישון התֶקן בעברית הוא לאפּר בדגש של בניין פיעל, כמו: לספּר, לשפּץ, לסבּן.
רבים אומרים לאפֿר בלי דגש כי הדגש משנה את הצליל של המילה ובכך מרחיק אותה מה"מקור" שלה: לאפר קשור לאפר של הסיגריה, למאפרה, אבל לאפּר פחות.
עוד ברשימה:
- לרכּל על מישהו (ולא: לרכֿל) – לרכֿל קשור לרכלן אבל לרכּל פחות
- לנכּס את הדבר לעצמך (ולא: לנכֿס) – לנכֿס קשור לנכס אבל לנכּס פחות
- ליבּא את הסחורה (ולא: ליבֿא) – ליבֿא קשור ליבוא אבל ליבּא פחות
בגד ובגידה
כשאנו מתלבשים אנו מכסים את הגוף ומסתירים אותו. לכן יש המסבירים שפּריטי הלבוש בגד ומעיל קשורים למילות הסתרה וכיסוי: הבוגד מנסה להסתיר את מעשיו כמו שהבגד מסתיר את הגוף; מי שמועל בעצם בוגד באמון שנתנו בו, ולכן לא מפתיע שכך נקרא המעיל – הבגד שעולה על הבגדים ומכסה אותם.
תתלבשו כמו שצריך!
עקרונית כל בגד אפשר ללבוש או לשים, אבל יש לנו פעלים מיוחדים לאביזרי לבוש שונים, וכדאי גם להשתמש בהם.
הינה הפעלים המיוחדים (סידרתי לפי האל"ף-בי"ת):
| גרב | אפשר גם: גורבים |
| חגורה | חוגרים |
| כובע, מגבעת, כיפה | חובשים |
| כפפות | עוטים |
| כפתור | פורפים / מכפתרים / רוכסים |
| מסכה | עוטים |
| מעיל, חלוק | עוטים |
| מצנפת | צונפים |
| משקפיים, עדשות מגע, אוזניות וכדו' | מרכיבים |
| נעלים, סנדלים, כפכפים, מגפיים וכדו' | נועלים |
| עניבה | עונבים |
| צעיף | כורכים / מתעטפים / מתכסים |
| רוכסן | סוגרים / רוכסים |
| שרוך | קושרים / שורכים |
| תכשיטים, כולל שעון! | עונדים או עוֹדים |
צורה לך!
השורש צ-ל-מ מציין גם צורה (צלם בהיכל) וגם חושך (צלמוות).
על בסיס שתי המשמעויות הללו חודש הפועל צילם, ומכאן גם: מצלמה.
הטלוויזיה הלימודית
מקור המילה אולפן מארמית: אוּלְפָן, אוּלְפָנָא = לימוד.
ומכאן אולפָּנה – תיכון תורני לבנות וגם אולפן – בית ספר ללימוד עברית.
ומה הקשר לאולפן טלוויזיה/רדיו או לאולפן הקלטות? כיוון שבאנגלית יש קשר בין study, student ובין studio (אולפן) עברה המשמעות של studio גם למילה אולפן בעברית.
פרומפטר, ובעברית?
במקום השם הלועזי, הארוך והלא ידידותי טלפרומפטר יש חלופה ידידותית, קצרה, שקופה וכולה כחלו-לבן: מַקְרֵאַת עֵזֶר או בקיצור מַקְרֵאָה.
הדרן עלך, מהדורה
מהדורה מהשורש ה-ד-ר, ולו יש שתי משמעויות מרכזיות:
- דבר מהודר, יפה, מפואר, ומכאן: פרי הדר, נהדר.
- חזרה – משמעות ששאלנו מארמית, ומכאן:
מהדורה – כמו מהדורת חדשות או מהדורה של ספר
הדרן – בקשה מהאומן לחזור לעוד קטע
מהדרין – אנשים שמחזרים אחר המצווה
איור קשור לאור?
האיור שופך אור על הכתוב – הוא ממחיש אותו ומסייע בהבנה של הטקסט.
איור הוא המונח העברי לאילוסטרציה, כלומר איור יכול להיות תמונה או ציור.
ההבדל בין איור לציור הוא הבדל פונקציונלי (הבדל בתפקיד): המונה ליזה היא ציור, אבל מה שמלווה טקסט, למשל בספר או בכתבה, ונועד להמחשה ולהבהיר את הכתוב הוא איור.
חדש: אתר ערוץ 14 – בארמית!
מקור המילה בארמית – אתר = מקום.
בעברית ימינו כשחיפשו חלופה עברית למילה site אימצו את אתר הארמית כדי לבדל בין "מקום" סתם ובין מקום המשמש למטרה כלשהי או בעל ערך מיוחד, כמו: אתר ארכאולוגי, אתר סקי, אתר בנייה, ובעיקר: אתר אינטרנט.
עוד בעניין: חפשו את המידע על המילה כורסה.
למקרה שתשתתפו ב"המרדף":
- מחלקת קריאייטיב – מחלקת רעיונאות
- קופירייטר – רעיונאי מילולי
- ארט – רעיונאי חזותי; מעצב
- בריף – תדריך
- מרקטינג – מחלקת השיווק
- טרגוט – קיהוּל
- סושיאל מדיה – מדיה חברתית
- לוגו – סמליל
- קרדיט – מִזְכֶּה
- טראפיק, אנגייג'מנט – כניסות, מעורבות גולשים
- הודעת פוש – הודעה בדחיפה (או: הודעה מתפרצת; הודעת דחף)
- אלגוריתם, בוסט – אין חלופה עברית
למה חינם אין כָּסף ולא כֶּסף?
כָּסף היא צורת הפסק. צורת הפסק היא תופעה שנמצאת בעיקר בתנ"ך – כאשר המילה מופיעה בסוף הפסוק או כשיש סימן או טעם מפסיק במילה.
צורות הפסק בלשון ימינו:
- כדור האָרץ (אֶרץ-אָרץ)
- באו מים עד נָפש (נֶפש-נָפש)
- ימים עבָרו (עבְרו-עבָרו)
- מאמציו לא נשאו פֶּרי (פְּרי-פֶּרי)
- עין גֶדי (גְדי-גֶדי)
זה פח אע"פ שהוא עשוי פלסטיק.
עוד בסדרה:
- קרש חיתוך שעשוי פלסטיק
- כסף שעשוי מנייר (עץ).
השם שלה מעלית מהשורש ע-ל-י/ה אע"פ שהיא גם… יורדת.
עוד בסדרה: המפתח נקרא כך אע"פ שהוא גם סוגר.
הסוף לשמועות!
השמועה גורסת שהמילה העברית לטלוויזיה היא תַּבֶּטֶת, ולא היא!
המילה תַּבֶּטֶת מעולם לא אושרה כמו שעוד מילים לא אושרו המילים:
- נַמְנֶמֶת (פיג'מה)
- שֶׁגֶר־פֶּגֶר (אמבולנס)
- שָׂח רָחוֹק (טלפון).
לדרוך על עצמות
גֶרֶם = עֶצֶם. ומכאן:
- חמור גרם – חמור שעצמותיו חזקות
- אדם גרום – אדם שעצמותיו בולטות
- גרם שמיים – עצם הנמצא בשמיים
- גרם מדרגות – המקור בתנ"ך: גֶּרֶם הַמַּעֲלוֹת שם כנראה הכוונה למדרגה רחבה, גבוהה או בולטת (גֶרֶם כמו בערבית: גַ'רִים – בעל גוף גדול וגס), ומכאן בימינו: גרם מדרגות = מבנה או מערכת של מדרגות
אגב אין קשר לגָרַם (לגרום למשהו לקרות) – המקור פה מארמית.
על הקשר בין ארון ובין תאנים
לא בטוחים מה שורש המילה הקדומה ארון, ואחת ההשערות היא ששורש המילה הוא א-ר-ה/י הקשור לקטיפה ולאסיפה – כמו אריית תאנים = ליקוט ואיסוף של תאנים, וכך גם ארון – מקום שמלקטים לתוכו דברים.
אותיות מתחלפות
העיצורים שיוצאים מהחַך הם גיכ"ק, ובגלל הקרבה ביניהם הם יכולים להתחלף. לכן כ-ג מתחלפות: זכוכית-זגוגית, סכר-סגר.
אגב, יש הבדל בין זכוכית ובין זגוגית:
- זכוכית – שם החומר
- זגוגית – שִׁמשה, לוח זכוכית (וגם אמייל – החומר השקוף המצפה את השן).
תפתח חלון!
במקור השורש ח-ל-ל משמעו נקב, נפח נבוב/ריק.
אדם מת נקרא חלל כי בעבר נלחמו בחניתות, וכשהרגו מישהו דקרו אותו וניקבו את גופו, עשו בו נקב.
המילה חלל במשמעות מקום ריק, כמו חלל החדר או חלל הבטן וגם במשמעות החלל החיצון, קשורה גם היא לנקב, נפח נבוב/ריק:
- חלל החדר הוא המקום הריק
- החלל הוא מקום ריק מאוויר
- המחילה נקראת כך כי היא חלולה
- החליל הוא כלי נגינה חלול
- החלון קיבל את שמו כי נוצר מהחלל בקיר או במבנה
יושבים בחלל פתוח (Open Space)?
במקור השורש ח-ל-ל משמעו נקב, נפח נבוב/ריק.
אדם מת נקרא חלל כי בעבר נלחמו בחניתות, וכשהרגו מישהו דקרו אותו וניקבו את גופו, עשו בו נקב.
המילה חלל במשמעות מקום ריק, כמו חלל פתוח (Open Space) או חלל הבטן וגם במשמעות החלל החיצון, קשורה גם היא לנקב, נפח נבוב/ריק:
- החלל הוא מקום ריק מאוויר
- חלל פתוח הוא מקום ריק מקירות חוצצים
- המחילה נקראת כך כי היא חלולה
- החליל הוא כלי נגינה חלול
- החלון קיבל את שמו כי הוא נוצר מהחלל בקיר או במבנה
מַקְרר או מְקָרר?
הצורה התקנית: מְקָרר.
אנשים רבים חושבים שיש לומר מַקְרר כי הם חושבים שתמיד יש הבדל בין שם המוצר לפעולה שקשורה למוצר, כמו שהמַחשב מְחשב והמַגהץ מְגהץ.
אבל לא תמיד יש הבדל כזה: המאוורר מאוורר, המייבש מייבש, המדיח מדיח והמְחדד מְחדד.
וכך גם המְקרר מְקרר.
מים, שמיים – יש קשר?
- למילה יש שתי צורות נסמך: מֵי־, מֵימֵי־
- ככל הידוע אין קשר אטימולוגי-גיזרוני בין המילים מים ושמיים
- האות מ"ם נקראת על שם המים, וצורתה הקדומה כצורת גלי מים
אתם אומרים: תִיון או תֵיון?
כך או כך, רשמית זה לא תיון אלא שַׂקיק תה.
לפי ההגדרה המילונית הרשמית: תֵיון הוא קומקום קטן לתמצית תה.
מה דעתכם: הגיע הזמן לשנות את ההגדרה, לא?
איך אתם אומרים: ממלאה או ממלאת?
אתה ממלא מים, ואת: ממלאה או ממלאת?
שתי הצורות טובות.
הכלל: צורות נקבה בזמן הווה יכולות לבוא בסיומת -ת או בסיומת -ָה.
לכן:
- קוראת – קוראה
- מתנשאת – מתנשאה
- מקנאת – מקנאה
- יושבת – יושבה ("היא יושבה לחלון")
- משגת (כמו: אין ידו משגת) – משיגה
- מגדת (מגדת עתידות) – מגידה
שלשול התולעת ושלשול בשירותים – יש קשר?
השורש ש-ל-ש-ל קשור להורדה בשלשלת, כלומר בשרשרת (למתקדמים: חילופי ל-ר, אותיות למנ"ר), ומכאן:
- להשתלשל אל תוך המערה
- לשלשל מכתב אל תיבת הדואר (למי שעדיין משלשל מכתבים)
- התולעת הקרויה שִלשול (או שַלשול) – כי היא נראית כמו סדרה של חוליות שבאות ברצף
- לשלשל בשירותים.
מה המשמעות של 00 שמציין שירותים?
כנראה מקור 00 במספור חדרי המלון בשווייץ במאה ה-19 למניינם.
השירותים במלונות שם מוקמו בקצה המסדרון, והם סומנו ב-00, והחדרים הסמוכים סומנו במספרים עוקבים: 01, 02, 03 וכו'
מה זה w.c בכניסה לשירותים?
WC = water closet, חדרון מים.
המונח התפתח במאה ה-19 למניינם כשהומצאו השירותים המודרניים שכוללים מערכת הדחה מבוססת מים.
יש המסבירים שאישון = איש קטן כי באישון יש השתקפות מזערית של האדם שעימו אנו מדברים.
מה הקשר בין דלת ובין שפתיים?
מקור הביטוי דל שפתיים בפסוק: שִׁיתָה ה' שָׁמְרָה לְפִי, נִצְּרָה עַל דַּל שְׂפָתָי.
שָׁמְרָה, נִצְּרָה = מנעול, מחסום | שִׁיתָה – שים.
דַּל שְׂפָתָי – מלשון דלת, כלומר: דלתות שפתיי, פִּתְחֵי פי.
ומשמעות הפסוק היא בקשה מאלהים שישים מחסום ומנעול על פתח הפה, על דל-דלת השפתיים, כדי שלא נדבר דברים רעים.
רוצים להתעדכן כשההסכת הבא יעלה? רוצים לקבל עדכון כשעולה רשומה חדשה לאתר?
לחצו כאן והצטרפו לרשימת התפוצה של "לשוניאדה"
כתיבת תגובה