על המשמעות המקורית והחיובית של "חמור גרם" ואיך הוא שינה את עורו למשמעות שלילית.
מנחם: שלום, כאן מנחם פרי ונורית אלרואי – מחנכת ועורכת לשון. נורית, באוצר הגידופים הישראלי יש חמור סתם, ויש – חמור גרם. מה מיוחד בַּחמור הנקרא חמור גרם?
נורית: בעברית החדשה חמור גרם הוא ביטוי קשה יותר מסתם חמור: מין שילוב של טיפש ועקשן – לא רק בדיבור אלא גם בספרות: "אי לך, טוביה, חמור גרם אתה… קבצן היית וקבצן תהיה כל ימי חייך". כך תרגם י"ד ברקוביץ את דבריו של שלום עליכם בספר טוביה החולב. הרי לחמור דימוי של בעל חיים עקשן ועצלן אף על פי שבמציאות הוא אינו כזה. זאת המשמעות בימינו.
אבל מקורו של הביטוי בברכת יעקב ליששכר בנו, ושם משמעותו הפוכה: "יִשָּׂשׂכָר חֲמֹר גָּרֶם רֹבֵץ בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם", הוא אומר. גרם היא עצם, וחמור גרם הוא חמור בעל עצמות חזקות, גרמיות.
על אדם שעצמותיו רחבות אומרים שהוא רחב גרם. נראה שבמקור הייתה הכוונה לחמור סבלן דווקא, חמור שמסוגל לעבוד עבודת פרך. רש"י אומר: "חמור בעל עצמות סובל עול תורה כחמור חזק שמטעינין אותו משא כבד… המהלך ביום ובלילה", כלומר, מי שמסוגל לסבול את עולה של התורה דומה לחמור בעל עצמות חזקות שנושא משא כבד גם ביום וגם בלילה. ויש מפרשים שאף כי הוא חזק, הוא אוהב לרבוץ ולנוח.
בביטוי שמשתמשים בו היום לא מתכוונים לעצלותו של החמור אלא לטיפשותו ולעקשנותו, אולי מפני שמי שמתעקש בקביעות ומי שעובד עבודת פרך אינו יכול להיות חכם… וכך הפך חמור גרם לביטוי של גנאי.
מנחם: באמת, לא מגיע לו, לַחמור. תודה נורית אלרואי.
כתיבת תגובה