לפשרו ולדקדוקו של הביטוי "כור היתוך".
כור היתוך – משמעותו הפשוטה היא תנור לְהתכת מתכות. הנביא יחזקאל תיאר את העונש שיבוא על בני ישראל, המשולים לסיגי מתכות. ירושלים תשמש כור, וגורל העם יהיה "כְּהיתוּך כסף בתוך כּוּר".
הִתּוּך היא צורה מיוחדת מן השורש נ-ת-ך, שורש המילה מתכת. האות ה"א של צורות העבר התיך והותך נכנסה גם להווה, ובלשון התלמוד יש למשל "חלב מהותך", כלומר מותך.
גם במילה היתוך הה"א נתפסת כאות מן השורש, היתוך כמו הילוך וכמו הימור. כיוון שכּוּר לוהט הוא מקום סבל ועינויים, בתנ"ך כור עוני הוא כינוי לגולה, וּמצרים מכוּנה – כור ברזל.
כור מַצְרֵף צורף ומֵסיר את הסיגים ואילו כור היתוך מַתִּיך כמה מתכות ויוצר מהן מתכת אחת.
ובהשאלה: כור היתוך הוא המגבש עדות, תרבויות וּמנהגים או עושה עמים אחדים לאומה אחת. כור היתוך של כמה סגנונות בַּמוסיקה מצמיח ומרכיב סגנון חדש, וביאליק כתב שחומרי העברית מכל הרבדים והשכבות יוטלו אל כור ההיתוך לצקת מהם לשון חדשה ישנה.
כתבה: אסתר גולדנברג
כתיבת תגובה