על מקור הביטוי הרקיע השביעי והקשר שלו לריש לקיש.
"שבעה שערים במשחק אחד, וכולם שלנו – אנחנו ברקיע השביעי", אמר מאמן הקבוצה. איפה הוא הרקיע השביעי?
במסכת חגיגה בתלמוד טוען רבי יהודה שיש שני רקיעים: שמים ושמי שמים, ואילו ריש לקיש מונה שבעה רקיעים: וילון, רקיע, שחקים, זבול, מעון, מכון וַערבות. על שִבעת הרקיעים מוסיפים לדבר גם לאחר התלמוד – במדרשים ובספרות הקבלה, אלא שלא כל שמותיהם זהים לשמות שנוקב ריש לקיש. למשל: שמים, שמי השמים, זבול, ערפל, שחקים, ערבות, והרקיע השביעי – כיסא הכבוד.
מדרש תנחומא מתאר את שבעת הרקיעים שבנה לו אלוהים – בכל פעם העלה את שכינתו לרקיע גבוה יותר כדי להתרחק מן הרשעים, ולבסוף קיפל את כל הדורות החוטאים וברא את אברהם, ירד רקיע אחד וברא את יצחק, והוסיף וירד עד אשר הגיע לראש הר סיני ונתן לישראל את התורה. שבעה רקיעים יש גם על פי האסלאם: את ההוראה להתפלל חמש פעמים ביום קיבל מוחמד, על פי הקוראן, כשהובל אל שבעת הרקיעים, ובְהגיעו אל הרקיע השביעי פגש את אלוהים וקיבל ממנו את המצווה. ובימינו, הרקיע השביעי הוא פסגת הטוב, פסגת השמחה: מאמן הקבוצה היה ברקיע השביעי.
כתיבת תגובה