'פִּרקי הספר' לעומת 'פְּרָטי ההסכם' – יש כאן שני משקלים שונים.
רבים מבקשים מאתנו לשוב ולדבר על המילה 'פרט' ועל נטייתה.
'פִּרקי הספר' אומרים, אבל 'פְּרָטי ההסכם'. שני משקלים יש כאן של שלוש אותיות.
במשקל האחד שתי הברות, והראשונה מוטעמת: פרק, בגד, פרח או פלג. לכל בני המשקל הזה נטייה אחת: בִּגדי חורף, פִּרחי קצונה ופִרקי חיים. הצורות האלה ותיקות בעברית ולשון התנ"ך משופעת בהן: בִּגדי שש, בִּגדי קודש, בִּגדי ארגמן, בִּגדי ערומים, בִּגדי ישע, בִּגדי תפארת ובִגדי פשתים – כל אלה מן התנ"ך.
המשקל שני, גם הוא בן שלוש אותיות, אבל במתכונת אחרת: כלל, פרס, פגם, פשט, דרש וגם פרט. הצורות האלה אופייניות ללשון שלאחר התנ"ך, והן נעשו שכיחות בעברית בהשראת הארמית. צורת הרבים של השמות האלה כשל קבוצת השמות הראשונה: כְּלָלים, פְּרָסים, פְּגָמים – כמו פְּרָקים או בְּגָדים. ואולם צורת הנסמך שלהם שונה: כְּלָלי התנהגות, פְּגָמי ייצור, פְּרָסי יצירה, גם פרט שייכת למשפחה השנייה: פרט, והנסמך: פְּרָטי. פרטי התכנית, פְּרָטי השיחה, פְּרָטי פרטים.
נבחין אפוא בין משפחת הפרק לבין משפחת הפרט:
פרקים – פִּרְקי הספר, אבל פרטים – פְּרָטי הדיון, העניין נדון בפְרָטי פרטים.
כתיבת תגובה