גלו מה התקן בהגייה: עזרי לימוד, עזרי קריאה ועזרי הליכה.
"לא טוב היות האדם לבדו, אעשה לו עזר כנגדו" – זו ראשיתה של האישה, וגם ראשיתה של המילה 'עזר', בספר בראשית.
משורר תהילים נושא את עיניו אל ההרים ושואל "מאין יבוא עזרי". העזר שבתנ"ך הוא עזר מופשט, כמו עזרה, ולכן אין לו צורת רבים – הוא אינו יכול להיספר. ואילו עזר בלשון ימינו הוא גם מוחשי ויכול להיספר – אביזר המסייע בפעולה כלשהי או בתהליך לימוד. משום כך נדרשת לו צורת רבים – עזרים. מדברים על "חבילת עזרים למחשב" ועל "עזרים חיוניים בחדר הניתוח", למשל.
עזר – עזרים, כמו: ערך – ערכים, וחפץ חפצים. בדרך כלל העזרים אינם עומדים לעצמם אלא הם חלק מביטוי בן שתי מילים – צירוף של סמיכות, וכאן מתברר, יש קושי בהגייה. רבים אומרים: עֲזָרי הוראה, והנכון: עֶזרי הוראה, עֶזרי לימוד. מן המילה 'חלקים' גוזרים 'חֶלקי', 'חֶלקי חילוף', מ'חפצים' – חֶפצי ערך או חֶפצי נוי. ערכים, אנחנו אומרים, אבל 'עֶרכֿי תרבות', 'עֶרכֿי מוסר'. אם כן צורת הנסמך של 'עזרים' – עֶזרי'. עֶזרי לימוד, עֶזרי קריאה ועֶזרי הליכה. "אשא עיני אל ההורים", אמר מנהל בית הספר, "מאין יבואו עֶזרי הלימוד".
כתיבת תגובה