איזה ביטוי קדם לביטוי בן ימינו "עם זאת"?
"זאת אומרת" – אַחַד הביטויים שירשנו מן התלמוד והוא משמש אותנו בלשון הדיבור.
בדיון במסכת ברכות בתלמוד על ברכות הנאמרות זו אחר זו מַסִּיק ר' שמעון בן לקיש: "זאת אומרת – ברכות אין מעכבות זו את זו". זאת אומרת – כלומר, המסקנה היא. וגם היום נֹאמר: זאת אומרת שאתה מסכים איתי, או: מה זאת אומרת? – לשאלה או לתמיהה.
ויש עוד ביטויים אחרים שמילת הרמז זאת משמשת בהם לציון – הדבר: בכל זאת – מן התנ"ך, וכן: אֵי לָזאת, וגם כזאת וכזאת – ביטוי שדיברנו עליו במקום אחר.
ביטויים אחרים התחדשו בלשון ימינו, ואחד מהם הוא עם זאת, המשמש הרבה בלשון העיתונות במשמע 'אף על פי כן'. מעניין לגלות שהביטוי המקורי, מספר נחמיה, הוא: "עם זה": "ועם זה לחם הפֶּחָה לא בִקַשְּׁתִי" (נחמיה ה 18), אומר נחמיה, מושל יהודה מטעם מלך פרס. כלומר – היה בידי לקחת מיסים וליהנות ממצב כלכלי משופר כפי שעשו קודמיי, ואף על פי כן לא עשיתי זאת.
"עם זה" אמר נחמיה, ואנחנו שאלנו מפיו את האמירה, ויש המעדיפים לשנותה ברוח ביטויים מקראיים אחרים: עם זאת.
כתיבת תגובה