מתי מעט, מתי סודו

"רק מְתי מעט מכוניות נסעו באותה שעה", קראנו. מהם "מְתי מעט"?

מְתים הם אנשים. שלא כמו מֵתים – שאינם חיים – שם המ"ם מנוקדת בצירי, במילה 'מְתים' – אנשים – המ"ם מנוקדת בשווא, ואין לנו במקורותינו שום עדות של צורת יחיד.

מילון בן יהודה מביא את הערך "מַת", בפתח, ואילו אבן שושן אינו מביא צורת יחיד כלל, אלא רק את צורת הרבים – מְתים.

מילים מקבילות יש בלשונות שמיות אחרות, וכן במצרית עתיקה, ואפילו בלשונות אפריקניות – mutu או muntu הוא אדם בכמה מהן.

מתים הם אפוא אנשים, כבדברי משה בסכמו את הניצחון על סיחון מלך האמורי: "מְתִם וְהַנָּשִׁים וְהַטָּף". ומן המילה 'מתים' נגזרו הצירופים "מתי מעט" ו"מתי מספר": "וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה וַיָּגָר שָׁם בִּמְתֵי מְעָט וַיְהִי שָׁם לְגוֹי גָּדוֹל עָצוּם וָרָב", כתוב על יעקב. והוא עצמו אומר, כשהוא חושש מנקמה על שבניו הרגו את שכם בן חמור לאחר מעשה דינה: "וַאֲנִי מְתֵי מִסְפָּר" – אנשיי מעטים.

בלשונו העשירה של איוב נוצרו הצירופים "מתי סוד", "מתי אָוֶן" ו"מתי שָוא". "תִּעֲבוּנִי כָּל מְתֵי סוֹדִי", הוא אומר – אנשי סודי. לא נאמר אפוא: "נראו בכבישים מתי מעט מכוניות", אבל נאמר: "נהגים נראו בכבישים – מתי מעט" או "מתי מספר".

מה דעתך על אלה?

מתי מעט – מי מת, ומה הקשר לקצת? הניקוד עושה את ההבדל – בין מְתים למֵתים אברך יושב על המדוכה