מירושלים של זהב לומדים על דרך העברית: בהשפעת לשונות זרות יש אומרים: טבעת מכסף, שעון מזהב, ואולם דרך העברית: טבעת של כסף, שעון של זהב, או: טבעת כסף, שְעון זהב.
"ירושלים של זהב ושל נחושת ושל אור" כתבה נעמי שמר לפני מלחמת ששת הימים, והוא הושמע בפעם הראשונה בתחרות הזמר באותה שנה. לאחר המלחמה קיבל השיר משמעות מיוחדת. נעמי שמר הסבה את המילים האלה על יופייה של ירושלים. ואולם "ירושלים של זהב" היא במקורה תכשיט עשוי זהב שצורתו כצורת ירושלים או שצורת ירושלים מוטבעת בו או חרותה בו.
המדרש מספר על רחל, בתו של כלבא שבוע, שבזכותה הלך ר' עקיבא ללמוד לאחר שנישאה לו וגורשה מבית אביה. בהיותם חסרי כול אמר לה עקיבא: "אלמלי היה בידי (כלומר אילו היה לי) הייתי נותן לך ירושלים של זהב". כעבור שנים, כשהיה ר' עקיבא עתיר בתורה, בתלמידים ובממון "היו לו", בלשון המדרש – "שולחנות של כסף ושל זהב… ואשתו" יצאה לקראתו "בעיר של זהב".
היום, בהשפעת לשונות זרות, יש אומרים: טבעת מכסף, שעון מזהב. ואולם דרך העברית היא: טבעת של כסף, שעון של זהב, או: טבעת כסף, שְעון זהב.
ר' עקיבא זכה להעניק לרחל אישתו – ירושלים של זהב, ואנחנו נזכרנו בסיפורם בערב יום ירושלים.
כתיבת תגובה