מי שמדבר על 'כמות האנשים' או על 'כמות הילדים' – ריח של זלזול עולה מדבריו. גלו למה.
אברהם אטינגר ועוד מאזינים אחרים, ביקשו מאיתנו לשוב ולהדגיש את השימוש הלקוי במילה "כמות" כשמדובר בבני אדם. למשל: כמויות גדולות של אזרחים נמלטו מבתיהם.
מעיקרו של דבר, שיבוש לשון אין כאן. המילה 'כמות' נגזרה בימי הביניים ממילת השאלה כמה. ויוכל מישהו לטעון: כפי שאנחנו שואלים: כמה אזרחים נמלטו? כך אפשר לדבר על 'כמות האזרחים'.
אבל יש פה פגיעה בטוב הטעם.
כמות – יפה להשתמש בה לדברים שאינם נספרים, או לדברים שבהם אין חשיבות לכל פרט ופרט. כמות החול, כמות הדלק – אלה כמויות, מפני שאין כאן דברים נספרים, או: כמות העגבניות, כמות הפרחים – מפני שאין חשיבות לכל פרט ופרט. אבל מי שמדבר על 'כמות האנשים' או על 'כמות הילדים' – ריח של זלזול עולה מדבריו, כאילו אין בהם יחס לכל אדם ואדם, והוא רואה לנגד עיניו בהם מסה של חומר – כמות. לכן יש צדק בדברי המתלוננים על הניסוחים האלה.
נעדיף אפוא לשמוע: מספר האנשים, מספר הילדים. אזרחים רבים נמלטו מבתיהם, רבים מן האזרחים נמלטו, או: מספר הנמלטים מבתיהם היה גדול ורב.
כשמדובר בבני אדם – רצוי בלי כמויות!
כתיבת תגובה