על ארבע- לעומת ארבעת- ולמה אנשים מתבלבלים בין הצורות בסמיכות.
"הכלל הזה נקרא כלל ארבעת השנים", מצאנו כתוב. הכלל שהתכוונו אליו הכותבים הוא הכלל שהנהיג יוליוס, קיסר רומי בשנת ארבעים וחמש לספירה, כשעברה ממלכתו מלוח הירח ללוח השמש: לכל שנה רביעית הוסיפו יום אחד והיא הייתה שנה בת שלוש מאות שישים ושישה ימים – שנה מעוברת. הלוח הזה תוקן לאחר שהתברר שהמתמטיקאים של הקיסר יוליוס התחילו את מנייתן של ארבע השנים מן השנה המעוברת עצמה במקום להתחילה מן השנה שאחריה. 'ארבע השנים' אמרנו, ולא כמו במובאה: "ארבעת השנים".
ומתי נאמר 'ארבעת'? בלשון זכר. למשל: ארבעת המינים – אתרוג, לולב, הדס וערבה, ארבעת הימים – צעדת ארבעת הימים, ארבעת היסודות וארבעת המופלאים. ארבעת – רק לזכר, אבל לנקבה – ארבע.
ייתכן שהנקודה המבלבלת היא הדמיון בין 'ארבעתם' – לזכר, ל'ארבעתן' – לנקבה: בצורות הנטויות יש תי"ו גם בזכר וגם בנקבה. אבל שלא בנטייה: ארבעת – צורת זכר, וצורת הנקבה: ארבע.
את הלוח הלוליאני תיקן הקיסר אוגוסטוס ואחר כך הוכנס בו תיקון נוסף, ומאז נוהג בעולם הלוח הגרגוריאני לפי כלל ארבע השנים.
כתיבת תגובה