שתי המילים מלשון ימינו – איצטרובל וצנובר – מקורן במילה יוונית אחת.
בהתקרב חג הסוכות רואים ביישובים רבים ערמות של ענפי עץ אורן, שהעיריות והמועצות המקומיות מעמידות לרשות בוני הסוכות לעשותם סכך לסוכה. פעם אחת נזכר האורן בתנ"ך, מפי ישעיהו: "נָטַע אֹרֶן וְגֶשֶׁם יְגַדֵּל". ומפרשים: הגשם יגדל את האורן, או: האורן יגדל גשם, כלומר גוף.
האורן הוא עץ מחט, ובאנגלית הוא נקרא pine, מן השם הלטיני – pinus. המילה pine מזכירה בצלילה פיניונס – כך נקראים בספרדית וגם בספרדית היהודית – לדינו – הזרעים של האיצטרובל, פרי האורן, הארז ושאר עצי המחט.
איצטרובל – מן המשנה, ובהשאלה משמעו במשנה גם בסיס עגול וקבוע שעליו מונחים הרחיים. כפי שהצליל מלמד, המילה יוונית במקורה – strobilos, ומשם הגיעה גם לערבית, בצורה סַ'נַוְובַּר, והיא מציינת את הזרעים של האיצטרובל. כך בלשון הספרותית, ובלשון המדוברת – סְ'נוֹבַּר. המילה הערבית נשאלה לעברית בת ימינו, וניתנה לה הצורה העברית: צְנוֹבָר. אך בדיבור משמשת צורה דומה יותר לערבית: צְנובַּר.
הראינו אפוא ששתי המילים מלשון ימינו – איצטרובל וצנובר – מקורן במילה יוונית אחת.
כתיבת תגובה