הֶחלטנו לנצל את ראש השנה ואת תפילת תשליך לחזק את ההבדל בין פעלים רגילים בבניין הִפעיל – הִדריך, הִקליט, הִשליך, לבין פעלים שהשורש שלהם פותח בחי"ת, כמו הֶחליט או הֶחזיק.
"מִי אֵל כָּמוֹךָ נֹשא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא". בפסוק הזה, מספר מיכה, פותחים את תפילת תשליך, ביום הראשון של ראש השנה, ליד מקור מים, ומשליכים את כל החטאים כלשון פסוק אחר באותו הספר: "וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל חַטֹּאתָם". "הֶחֱזִיק" אומר מיכה, ולא "הִחזיק", וכך הוגים לפני חי"ת ושאר האותיות המופקות בגרון.
אבל כשהאות איננה גרונית, הגיית הה"א של הִפעיל – בחיריק: הוא השליך את עוונותיו, ולא "הֶשליך".
רבים פונים אלינו, ובהם חנה בינֶט מתל-אביב, ומבקשים: "הצילו את הפעיל! הוא הופך בפינו ל-הֶפעיל". אכן, תופעה חדשה בעברית שלנו, והיא הולכת ומתרחבת. תחילה אמרו רק בני נוער הֶגזמת במקום הִגזמת, למשל, אבל היום – גם מבוגרים אומרים: הֶרווחנו או הֶסכמנו, במקום: הִרווחנו והִסכמנו.
הֶחלטנו לנצל את ראש השנה ואת תפילת תשליך לחזק את ההבדל בין פעלים רגילים בבניין הִפעיל – הִדריך, הִקליט, הִקדים, הִשליך והִכשיל, לבין פעלים שהשורש שלהם פותח בחי"ת, או באות גרונית אחרת, כמו הֶחליט או הֶחזיק.
נזכיר שגם רי"ש היא אות רגילה, ולא גרונית בהגייתה, ולכן: הִרצה בכינוס, הִרחיב את דבריו והִרגיש מצוין.
שנה טובה.
כתיבת תגובה