יש דבר כזה להתמוגג ממשהו שלילית? מתברר שכן.
"אני מתמוגג ממעשי השחיתות", אמר מישהו והדהים את סביבתו. אבל לפני שלושת אלפים שנה לא היה המשפט הזה מדהים כלל וכלל: "יַעֲלוּ שָׁמַיִם יֵרְדוּ תְהוֹמוֹת נַפְשָׁם בְּרָעָה תִתְמוֹגָג", מתאר מזמור תהלים את הספנים בים בשעת סערה.
'מתמוגג' פירושו כאן נמס מרוב פחד. גם הפועל 'נמוג' מאותו השורש, משמעו נמס ונעלם, ובתנ"ך יש גם למוג – להמס: יחזקאל מדבר על חרב המאיימת להכות "לְמַעַן לָמוּג לֵב" – להפחיד ולהמס את הלב. ובימינו נוצר מן הצירוף הפועלי הזה שם העצם 'מוג לב' – פחדן, שלבו נמס מפחד. מתמוגג משמעו אפוא נמס, ובתנ"ך גם נמס מחמת פחד או זעזוע.
גם בעברית החדשה מתמוגג פירושו נמס אך לא מפחד אלא בעיקר מהתרגשות, ובעיקר התרגשות חיובית: מתמוגגים מדמעות של שמחה, מתמוגגים מצחוק ומתמוגגים מנחת. הדגמה יפה להתמוגגות של עצב ולהתמוגגות של שמחה אפשר לראות בשני סיפורים של עגנון שנכתבו בשנת 1913: "שבוע ימים התמוגגה נפשי מתוגה," הוא כותב בסיפור 'לילות', ובסיפור 'החופה השחורה' הוא אומר: "ונפשו בעונג תתמוגג."
בפינו ההתמוגגות משמשת בעיקר לשמחה, ומי שמתמוגג ממעשי שתיחות מפליא את שומעיו.
כתיבת תגובה