על מספר סתמי בנקבה ועל הגיית המילה ארבע.
"מודיעין אחד א֫רבע א֫רבע שלום", שומעים בעת האחרונה במשיבון בזק, ובכך נראה שביקשו המנהלים לקנות את לב שומעיהם בגרסה לא מכובדת המחקה את הנשמע בדיבור.
שנים רבות נקרא שירות המודיעין במשיבונים המוקלטים, וגם בפי במשיבים האנושיים: מודיעין אחת ארב֫ע ארב֫ע. שני ענייני לשון מתחום המספרים יש כאן: האחד, המספר אחת: מספר סתם, שאינו מונה עצמים כלשהם נאמר בעברית בלשון נקבה. לא רק "שעה אחת", "ברכה אחת" ו"שבולת אחת", כתוב במשנה, למשל, אלא גם: "וְכָךְ הָיָה מוֹנֶה, אַחַת, אַחַת וְאַחַת, אַחַת וּשְׁתַּיִם, אַחַת וְשָׁלשׁ, אַחַת וְאַרְבַּע, אַחַת וְחָמֵשׁ, אַחַת וָשֵׁשׁ, אַחַת וָשֶׁבַע" – הכהן הגדול היה מטפטף מדם השעיר הנשחט פעם כלפי מעלה ופעם כלפי מטה, והיה סופר "אחת ואחת" וכו' – בלשון נקבה.
מספרים סתמיים הם אפוא נקביים.
דירה מספר אחת, וגם בלי המילה 'מספר' – דירה אחת, בית שלוש, וקו חמש – כולם נאמרים בנקבה בלי קשר למינם שלהם.
גם מספר טלפון נאמר בספרות ממין נקבה – 5314411 – כל הספרות בנקבה, גם הספרה אחת. ואילו ארב֫ע – הגייתו במלרע – לא "א֫רבע" אלא ארב֫ע: אחת ארב֫ע ארב֫ע.
הערה מאת יעקב הרבר (Yakov Haber)
חבר שלי שאתו אני נוסע כל יום הודיע לי על השידור המעניין והמאלף "רגע של עברית". הוא הגיד לי שבאחד השידורים בימים שעברו דברתם על "מספרים סתמיים" והעובדה שבעברית המודרנית משתמשים במספרים של לשון נקבה "אחת, שתים, שלש וכו'" ולא במספרים של לשון זכר: "אחד , שנים, שלשה וכו'. הבאתם הוכחה לכך ממשנה יומא פרק ה משנה ג שמלמדת לנו על ספירת כהן הגדול בקשר לזריקת דם בקדש הקדשים ביום הכיפורים.
רציתי להעיר שאפשר לבאר שכהן הגדול השתמש בלשון נקיבה שספר זריקות הדם, וזריקה הריהי לשון נקבה.
היום התבוננתי במשנה בכורות פרק ט משנה ז שמלמדת על ספירת הצאן כדי להפריש מעשר בהמה ושם אמנם האיכר סופר בלשון "אחד, שנים, שלשה, ארבעה וכו'" בלשון זכר וכנראה ששם ספר צאן שהוא לשון זכר.
אשמח לשמוע רעיונותיך על מקורות אלו.
שוב פעם, תודה על השידור המעניין מאד!
בכבוד,
יעקב הייבר
כתיבת תגובה