מיום שעלה אליעזר בן יהודה לארץ היה נחוש לדבר עברית ולהנחיל את העברית, ולשם כך חידש מילים רבות: ממחטה, אדיב, תזמורת ועוד.
מיום שעלה אליעזר בן יהודה לארץ היה נחוש לדבר עברית ולהנחיל את העברית, ולשם כך חידש מילים רבות.
את החידושים היה משלב במאמריו ובעיתוניו, ובמילונו סימן אותם בסימן מיוחד: "מילים שחידשתי אני ושנתקבלו כבר בספרות של זמננו או בדיבור העברי בארץ-ישראל".
סימן כזה נמצא, למשל, לצד חידושו 'ממחטה'. הוא ביסס אותו על הכתוב בתלמוד "מוחטין את הפתילה", כלומר מנקים אותה, אך גם על הביטוי שהיה נהוג בימיו: "למחוט את האף". מילים אחרות חידש על פי הערבית: את המילה 'אדיב', למשל, הציע בהשפעת 'אַדַבּ' בערבית – תרבות.
אלמנתו של בן יהודה, חמדה, העידה בשיחתה עם הבלשן ראובן סיוון, שהייתה בביתם קופסת פתקים של מילים חדשות, והיה כתוב עליה: "להכניס ללשון". אחת המילים האלה הייתה "תזמורת": בן יהודה חידש אותה במשמע 'קונצרט', אך כשהתארגנה ה"אורקסטרה" של ראשון לציון החליטו נגניה שאינם רוצים עוד להיקרא "מקהלת נוגנים", כבלשון ההשכלה, ואימצו לעצמם את המילה 'תזמורת'. וכך אנחנו מאזינים עד היום לתזמורות עבריות מנגנות קונצרטים לועזיים.
כתיבת תגובה