בפעם הראשונה בעולם: שעון קיר אמיתי ובו חידות לשון המייצגות כל שעה ושעה בשעון.

זה שעון מקורי ובלעדי שפיתחתי, והוא בגדר חובה בכל כיתה וכיתה או לכל הפחות בכל בית ספר ורצוי בכניסה הראשית של בית הספר או במסדרון הראשי. כל בית הספר ידבר על זה!

השעון גם יכול להיות מתנה נהדרת למורה ללשון או לכל מי שחובב עברית – בבית או במשרד,

זה שעון שבלי ספק יעורר סביבו שיח לשוני ותכונה רבה, וכדאי לכם להיות אלה שחתומים על זה בבית הספר שלכם או במשרד שלכם.

שימו לב: זה שעון כחול-לבן, ולא תמצאו אותו בשום חנות אלא רק כאן באתר לשוניאדה.

מפרט השעון: עשוי אקריל, קוטר 40 ס"מ (16 אינץ'), מחוגים, סוללה (לחצו כאן לצפייה בשעון). השעון מגיע ארוז בקופסה ובה פצפצים לשמירה.

מחיר: 10% הנחה לרגל ההשקה – 350 ₪ 315 ש"ח (כולל מע"מ), לא כולל משלוח.

מוסדות וארגונים שיזמינו כמות ייהנו מהנחה מיוחדת וגם יוכל למתג את השעון בהתאם לצורך ולהתאימו לפי הצורך שלהם (למשל גם בקוטר 30 ס"מ).

בשעון יש ברקוד לסריקה ובו מגיעים לפעילות מלווה לכיתה הנמצאת פה למטה.

פעילות מלווה לכיתה: שעון לשון

א. לפניכם חידות לשון קצרות המייצגות את המספרים המציינים את השעה בשעון.

שבצו אותם במקום הנכון בשעון ונמקו את בחירתכם.

מספר הבניינים, חצות, פַּתָח מאונך, שורש חומש, דו, סֶגול כפול שתיים, עַשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה, פעמיים כי טוב, רבבה חלקי אלף, תמנון, נין, ט.

ב. בחרו אחת מן החידות, ובעזרת מילונים וכלי עזר ברשת הרחיבו עליה מן הזווית הלשונית. למשל מה מקור המילה או הביטוי, ההיסטוריה שלהם, לאילו מילים הם קשורים וכדומה.

הציגו בכיתה את הממצאים שלכם.

ג. הציעו חידות לשון חלופיות משלכם לציון כל מספר בשעון.

בעבודה פרטנית שבצו אותן לעצמכם בשעון, הציגו את החידות בפני חבריכם לכיתה כדי שינסו לפתור אותן. בסוף החידון הציגו את "השעון" שלכם.

שימו לב: הימנעו מחידות שאינן מעולם הלשון, כמו: ימי מילה = 8, ירחי לידה = 9 וכדומה.

תשובות לפעילות

א.

ב. הרחבות על החידות בשעון:

סימן הניקוד פַּתָּח נראה כמו קו מאוזן, ואם הופכים אותו למאונך הוא נראה כמו הספרה אחת.

שם סימן הניקוד פַּתָּח (םַ) – השם מציין את פתיחת הפה בעת הגיית התנועה a.

הסבר על שמות שאר סימני הניקוד – כאן.

הרחבה מדוע צריך כל כך הרבה סימני ניקוד לתנועת a (פתח, קמץ, חטף פתח) – כאן.

@yiramne

למה צריך כל כך הרבה סימני ניקוד אם יש לנו רק חמש תנועות? #לומדים_עם_טיקטוק #לומדיםעםטיקטוק #לשון #עברית #שבועהעברית #יוםהעברית #סימניהניקוד #סימניניקוד #ניקוד #פתח #סגול #קמץ #צירה #שווא #חטף #חטפים #חטףסגול #חיריק #חולם #שורוק #קובוץ #קיבוץ #חטףפתח #חטףקצץ #הטברנים #נקדניטבריה #הניקודהטברני #הניקודהבבלי #הניקודהארץישראלי #הגייה #תנועות #הגייתהתנועות #קולולושה #הסכת #פודקאסט @ירעם נתניהו @ירעם נתניהו @ירעם נתניהו

♬ צליל מקורי – ירעם נתניהו

הרחבה על המילה מאונך: המילה מלשון אנך – גם אנך במתמטיקה וגם אנך שקשור לבנייה. הרחבה כאן.

אם אתם מתבלבלים בין מאונך ומאוזן – פה תמצאו סימן לזכור:

@yiramne

סימן לזכור מה זה מאוזן ומאונך #לומדים_עם_טיקטוק #לשון #עברית #מאוזן #מאונך #מתמטיקה #גאומטריה #צורות #אורך #רוחב

♬ כולי אוזן – Michael Swissa

דוּ = 2

המילה דוּ חדרה לעברית בלשון חז"ל בהשפעת היוונית (dyo).

בתלמוד מופיעה האִמרה הידועה: טָב לְמֵיתַב טַן דּוּ מִלְּמֵיתַב אַרְמְלוּ – טוב לשבת בשניים (מילולית: גופים שניים) מלשבת אלמנה.

בלשון ימינו המילה משמשת בעיקר כתחילית, כמו: דו-משמעי, דו-לשוני, דו-שיח, דו-שבועי.

על משמעות דו-שבועי: אם הכוונה פעמיים בשבוע או פעמיים בחודש – ראו כאן.

פעמיים כי טוב מייצג את היום השלישי בשבוע בגלל האזכור הכפול של הביטוי כי טוב בסיפור הבריאה ביום השלישי:

הנין הוא הדור הרביעי.

הפתעה: בתנ"ך נין אינו מציין את הדור הרביעי אלא את הדור השני – הבֵּן.

בתנ"ך אבימלך מלך פלישתים אומר לאברהם: וְעַתָּה הִשָּׁבְעָה לִּי בֵאלֹהִים הֵנָּה אִם תִּשְׁקֹר לִי וּלְנִינִי וּלְנֶכְדִּי כַּחֶסֶד אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמְּךָ תַּעֲשֶׂה עִמָּדִי וְעִם הָאָרֶץ אֲשֶׁר גַּרְתָּה בָּהּ (בראשית כא כג).

הסדר פה הוא נין ואח"כ נכד, ולפי סדר הדורות נין כאן הוא הבן (לי, לניני=לבני, לנכדי), ואכן כך מתרגם אונקלוס: "בִי וּבִברִי וּבְבַר בְּרִי" (ברי=בני, כמו: בר מצווה = בן מצווה), וכך רד"ק: "נין הוא הבן".

גם מפסוקים אחרים בתנ"ך עולה שנין הוא הבן: וְהִכְרַתִּי לְבָבֶל שֵׁם וּשְׁאָר וְנִין וָנֶכֶד (ישעיה יד כב), "לֹא נִין לוֹ וְלֹא נֶכֶד בְּעַמּוֹ (איוב יח יט).

יש המשערים שהצירוף נין ונכד מציין צאצאים בבחינת שניים שהם אחד במילים נרדפות – כמו: שם ושארית, תם ונשלם, בראש ובראשונה, חלק ונחלה.

לא ברור כיצד זה קרה, אבל בלשון ימינו נכד הוא בן הדור השלישי ונין הוא הדור הרביעי, אע"פ שבמקרא הדור השלישי והדור הרביעי באים במילים הפשוטות – שִלֵּש ורִבֵּעַ: פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל בָּנִים וְעַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים לְשֹׂנְאָי (דברים ה ט). ד"ר ניסן נצר מעיר כי בספר שמות (לד ז) יש תוספת שמערערת לכאורה את תפיסת השילשים והריבעים כבני הדור השלישי והרביעי: פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל בָּנִים וְעַל בְּנֵי בָנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים, והוא מיישבה בכך שהתוספת היא כותרת לַבָּא אחריה, ולפיכך שיעור הכתוב הוא: על בנים ועל בני בנים: על שילשים ועל ריבעים, כלומר בני הבנים הם השילשים והריבעים המפורטים.

ועד הלשון (הגלגול הקודם של האקדמיה ללשון) התנגד למשמעות החדשה של נין,  ובמקומו קבע את שִׁלֵּשׁ, אבל הציבור אמר את דברו, והאקדמיה ללשון עדכנה את ההחלטה: המילה נין אושרה במשמעות בן הנכד, וכן קבעה כי בן הנין הוא חִמֵּשׁ.

עוד הרחבה בנושא – תמצאו כאן.

השורש של המילה חוּמש הוא ח-מ-ש, והמילה חוּמש עצמה נגזרת מהמילה חמש – חומש נקרא כך כי הוא אחד מחמישה חומשי תורה.

הרחבה על השורשים בעברית:

בימינו מציינים את שורש המילה בשלושה עיצורים ("אותיות"), אבל לא תמיד היה זה כך. כאן תמצאו סקירה היסטורית מרתקת של הגישות שונות בימי הביניים בנושא השורשים בעברית – האם יש מילים בעלות שורש אחד, מה ההיגיון של השיטה הזו (ויש היגיון), מי אחראי לכך שעד היום אנו לומדים שיש שלושה עיצורי שורש.

@yiramne

תמיד חשבו שלשורש יש לכל הפחות 3 אותיות (עיצורים)? גלו את ההיסטוריה של שיטת השורשים בעברית! #לומדים_עם_טיקטוק #לומדיםעםטיקטוק #לשון #עברית #שבועהעברית #יוםהעברית #קולולושה #הסכת #הסכתים #פודקאסט #פודקאסטים #שורש #עיצור #עיצורים #אותיות #ימיהביניים #דקדוק #מורפולוגיה #תורתהצורות @ירעם נתניהו

♬ צליל מקורי – ירעם נתניהו

הרחבה על המיוחדות ועל הגאונות שבשיטת השורשים – ראו כאן.

@yiramne

מאחורי הקלעים של מערכת השעות בבית הספר: המולדת שלנו תראה לכם את הגאונות שבעברית! #לומדים_עם_טיקטוק #לומדיםעםטיקטוק #לשון #עברית #מערכתשעות #ביתספר #ביתהספר #מערכתהשעות #מקצוע #מקצועות #ביתספרתיכון #תיכון #חטיבה #מורה #מורים #אוצרמילים #מולדת #שורשים #שיטתהשורשים #הגאונותשבעברית #ילד #ילדה #ילדות #ילדים #לידה #ולד @ירעם נתניהו @ירעם נתניהו @ירעם נתניהו

♬ צליל מקורי – ירעם נתניהו

כל מורה ותלמיד מכירים את התסכול בשימוש בשורש פ-ע-ל כדי להמחיש את הבניינים, ואת ההרגשה הלא נעימה בשימוש בשורש הלא נעים ק-ט-ל במשקלי השמות. למה נבחרו השורשים הללו כמייצגים? כאן תמצאו את התשובה.

סימן הניקוד סֶגול הוא 3 נקודות, ושלוש כפול שתיים = שש.

הרחבה על שם סימן הניקוד סֶגּוֹל (םֶ) – השם על פי הסימן הגרפי של שלוש הנקודות הדומה בצורתו לאשכול ענבים – סגולא בארמית.

הסבר על שמות שאר סימני הניקוד – כאן.

הרחבה מדוע צריך כ"כ הרבה סימני ניקוד לתנועת e (סגול, צירה, חטף סגול, שווא נע) – כאן.

אם אתם מתבלבלים בין סֶגול ובין סָגול – תזכרו ששם הצבע הוא סָגול, בדיוק כמו משקל שאר הצבעים: יָרוק, אָדום, צָהוב.

על משמעות הבניינים – ראו כאן.

"פיעל פועל והתפעל – דגש בעי"ן חוק ברזל!" כך מלמדים אותנו, אבל תופתעו לגלות שיש במקורות העברית התפעל שאינו דגוש ואנו נעזרים בו גם בעברית ימינו – ראו כאן.

תופעה מעניינת הקשורה לבניינים מכונה "תפוצה משלימה" (סוּפְּלֶצְיָה בלעז, תשלים בעברית) – בדרך כלל אם אנחנו משתמשים בפועל מסוים אנחנו משתמשים בבניין שלו בכל הזמנים (למשל: אתמול הוא כתב, מחר אכתוב, ואתה עכשיו כתוב! – הכול בבניין קל) אבל יש מקרים נדירים יחסית שבהם במעבר בין הזמנים אנחנו משנים את הבניין!

הינה כמה דוגמות:

• אתמול הוא ניגש לדלפק בבנק, וגם מחר הוא ייגש לשם.

השורש אותו השורש: נ-ג-ש, אבל הבניין שונה: כשאנו משתמשים בלשון עבר והווה אנו אומרים ניגש (נִגַּש) – בניין נפעל. אבל כשאנו עוברים לעתיד או לציווי איננו אומרים יינגש (יִנָּגֵש) אלא משתמשים בצורה ייגש (יִגַּש), גש! – בבניין קל.

• בעבר הוא פחד מכלבים, אבל היום הוא כבר אינו מפחד.

אנו משתמשים בצורה פחד (בניין קל) אבל בהווה בצורה מפחד (בניין פיעל). אגב זו הסיבה שילדים רבים אומרים פיחד.

יש לציין שגם הצורה פוחד כשרה, ולכן אין צורך להעיר לילדים כי עקרונית הצורה הזו כשרה אף היא.

פאתי המוסד, אייזק אסימוב, עמוד 123 ו-237, הוצאת מודן

לפחד לעומת לפחוד – בשימוש הרגיל כולנו אומרים לפחד. אבל מה בעניין לפחוד – האם לדעתכם לפחוד היא צורה גבוהה יותר מלפחד או נמוכה יותר? כאן תוכלו להצביע בסקר בנושא.

@yiramne

לפחד לעומת לפחוד – הצביעו מה לדעתכם הצורה הגבוהה יותר? #לומדים_עם_טיקטוק #לומדיםעםטיקטוק #לשון #עברית #השפה_העברית #סקר #משלבגבוה #משלבנמוך #משלב #לפחוד #לפחד #משלבים #צורהגבוהה #צורהנמוכה #סקר #לשוןגבוהה #לשוןנמוכה #סקר

♬ צליל מקורי – ירעם נתניהו

לא רק שלתמנון יש 8 זרועות אלא שהמספר 8 טמון בשמו! תמנון הוא הלחם של שתי מילים: תְּמָנֵי+נוּן.

תְּמָנֵי = שמונֶה בארמית; נוּן = דג בארמית.

לפי זה ההגייה התקנית היא תְּמָנון (ולא תַּמְנון).

@yiramne

משיב/ה ל-@ahron_l תַמְנון/תְמָנון – איך אומרים? #לומדים_עם_טיקטוק #לומדיםעםטיקטוק #לשון #עברית #השפה_העברית #דקדוק #הגייה #איךאומרים #תמנון #ארמית #שמונה #מתומן #גאומטריה #גאומטרייה #חשבון #הנדסה #אטימולוגיה #גיזרון

♬ צליל מקורי – ירעם נתניהו

עוד שמות דגים ובעלי חיים ימיים שיש בהם הרכיב נוּן:

אַמְנוּן (אֵם+נון), אַבְנוּן (אב+נון), לַבְנוּן (לבן+נון), שְׂפַמְנוּן (שפם+נון), דיוֹנוּן (דיו+נון).

הרחבה על עוד כ-100 דוגמות למילים מולחמות -תמצאו  כאן.

בגימטריה האות ט מציינת את המספר 9.

על מקור המילה גימטריה, מי השתמש בה, מתי היא נזכרת ביהדות ועוד פרטים מעניינים – כאן.

רבבה = עשרת אלפים ואם מחלקים אותה באלף מקבלים 10.

רבבה מהשורש ר-ב-ב, המציין הרבה או גדול.

עוד משפחת מילים מהשורש ר-ב-ב: רַב (קהל רב; רב-פעלים; רב גדול בתורה), רוב, תודה רבּה, מוריי ורבותיי, רבתי (תל אביב רבתי, ירושלים רבתי – על הצורה הזו ראו כאן), ריבון, ריבוא.

ריבוא היא מילה שמקורה בשפה הארמית והיא מילה נרדפת לרבבה.

מהמספר אֶלֶף משמשים בעברית שלנו בצירוף ברכות מאליפות – ברכות רבות, שפע ברכות.

יצוין כי אין קשר במשמעות בין אֶלֶף ובין האות אָלֶ"ף, אלוף או אולפן אע"פ שהשורש של כל המילים הללו הוא א-ל-פ – הרחבה כאן.

סרטון על רבבה ועל אלף שאינן מייצגות רבבה ואלף כפשוטן אלא לשון גוזמה – ראו כאן.

שימו לב: המילה רָב מלשון מריבה, לריב (הוא רב עם חבר שלו) אינה קשורה לכאן. שורש המילה הזו הוא ר-ו-ב/ר-י-ב.

המילה עַשְׁתֵּי עָשָׂר/עֶשְׂרֵה מופיעה בתנ"ך (במדבר ז, פסוק ס ופסוק סז):

בַּיּוֹם הָעֲשִׂירִי נָשִׂיא לִבְנֵי דָן אֲחִיעֶזֶר בֶּן עַמִּישַׁדָּי […] בְּיוֹם עַשְׁתֵּי עָשָׂר יוֹם נָשִׂיא לִבְנֵי אָשֵׁר פַּגְעִיאֵל בֶּן עׇכְרָן.

משמעות עַשְׁתֵּי – אחד (בצירוף עם "עשר") או אחת (בצירוף עם "עשרה"), ומקור המילה באכדית: ištēn (אישטן) לזכר, ištiāt (אישטיאט) לנקבה.

הצורה עשתי עשרה אינה בשימוש היום, והיא מזכירה במעט את בצורה הארמית תְּרֵי עֲשַׂר המשמשת היום בעיקר בשם של הספר תרי עשר – אחד מספרי הכתובים שבמקרא. הרחבה על תרי עשר ועל תריסר – כאן.

@yiramne

מה זה תרי-עשר ותריסר? #פוריו #foryou #foryoupage #foryoupageofficiall #foryourpage #פרויו #פוריוישראל #לומדים_עם_טיקטוק #עברית #שפה #לשון

♬ צליל מקורי – ירעם נתניהו

חצות מלשון חצי – מדובר בזמן של מחצית מן היום.

גם המילה חצאית קשורה למילה חצי – החצאית היא חצי שמלה. סרטון בנושא – כאן.

@yiramne

חצאית, חצי – יש קשר? #לומדים_עם_טיקטוק #לומדיםעםטיקטוק #עברית #לשון #חצי #חצאית #שמלה #קליפ

♬ Take on Me – a-ha

מה דעתך על אלה?

שבוע העברית תשע"ז – תחרות במטח ובפייסבוק סרטון משעשע לרגל שבוע העברית חכמים, היזהרו בדבריכם קולולושה חי-LIVE במסגרת "עברית על הבר"